בדרך לפרימיטיביות: השלטון שאומר את כל האמת בפרצוף

ישראל בדרך להפוך למדינה פרימיטיבית, אבל זה מה יש – ככה העם בחר. וגם: כמה מגדנות לשאבעס קוידש

רון קופמן צילום: מיכה קירשנר
איור
איור | צילום: איור: איציק סמוכה

סופסוף יש שלטון שאומר את האמת בפרצוף, בדרך הבטוחה להפוך את ישראל למדינה הפרימיטיבית מכל חברות ה־OECD. אהבתי את דבריו של מוישה גפני, שר הגעלט של החניוקים, מסביר את תורת המלך: "50% מהצעירים ילמדו תורה, 50% ישרתו בצבא. הנוער שלנו יתגייס, והחילונים יבואו במקומם ללמוד תורה". יופי של פתרון. ומה נעשה עם עבודה, שזה ערך מקולל אצל הבאבא־בובות? איך ייקלטו האברכים בשוק העבודה, כאשר חילונים "יבואו להחליף אותם" בנדנוד על הסטנדר?

לזה לא נמצא פתרון, כי אין כזה. ההנהגה של החניוקים עם הבאבא־בובות, שקוראים להם מועצת החכמים, שואפים להנציח את המצב הקיים. השאיפה היא ראיה לחוכמתם. מה רע להם? יונקים מפטמות הקופה הציבורית, שממומנת בעיקרה ממסים שונים שמוטלים על חילונים. מעסיקים צבא של מאכערים, שמסבירים בנועם שגם החניוק הממוצע משלם מסים כחוק. "כשהוא קונה דלק, הוא לא משלם מסים? כשהוא קונה בגדים ומשלם חשבון חשמל, הוא לא משלם מע"מ? מאיפה החוצפה לומר שחרדים לא משלמים מס? הם משלמים כמו כולם".

אבל המאכערים שוכחים שהחילונים גם משלמים מס על הכנסתם ולא 123 שקל בלבד לביטוח לאומי בחודש. רק בתשלומים שלי לביטוח לאומי מדי חודש אני מממן שתי ישיבות מכובדות, לפי חישוב של 123 שקלים לאברך שיש לו פטור מתעסוקה. עכשיו גם קוראים להם "עמלי תורה". מה זו השטות הזו? במה הם עמלים? יש מהעיסוק הזה, שאינו עבודה, איזו לירה סורית דפוקה שתגיע לקופה הציבורית?

אחד מהסעיפים בהסכם הגועליציוני - חופים מיוחדים לחניוקים - הפיל אותי מצחוק. הרי אין חופים סמוכים לשטייטלים, אז הם רוצים לכבוש את תל אביב, שיש בה כבר חוף לדתיים, אבל הם רוצים עוד. אולי במקום ללכת לים, ישקלו את הסוגיה של עבודה? רק שיתחילו לשקול, לא ממש לעבוד עשר שעות ביום. לצורך שמירת ההפרדה, חובה להקים לכל צדיק וצדקת מסדרון אטום מפלדת אל־חלד - מהמלתחות למים. כדי שחוס וחולילה, הצדקת לא תיצור קשר עין עם צדיק והוא לא יביט בה. אני מאמין שבבניית 60־50 מסדרונות יחיד/ה, יימצא פתרון.

עכשיו מגיעה סוגיית ההצלה. החניוקים ברובם לא שולטים בשחייה, כי מעולם לא לימדו אותם. זה לא לימודי קודש. הרי אין ספק שבימי קדם היו בעם ישראל יורדי ים ודייגים, שמן הסתם ידעו לשחות ולא בזבזו את זמנם בבטלה של לימוד תורה. אבל כיום הם לא יודעים. אז חובה להקים פלוגה של מצילות, סטייל משמר המפרץ, רק בלי בגדי ים אדומים ומפתים כאלה. זה עניין של הכשרה שתדרוש אולי חצי שנה. חייבים לייצר גם בגדי ים מיוחדים למצילות, כי לא ניתן לשמש כמצילה עם שמלה וכיסוי ראש. גם המצילה וגם הטובעת לא יגיעו לחוף.

בנוסף, אין מספיק חופים בתל אביב כדי לממש את הדרישה הלגיטימית בשביל מיליון חרדים. אז ההצעה שלי לבאבא־בובות היא להשתלט על כל בריכות השחייה הציבוריות בארץ. מה שמגיע, מגיע.

שהחילונים הטיפשים ועכו"ם ינפשו רק בקאנטרי קלאב, או בבריכות פרטיות, וישלמו 120 שקל לביקור. אם וכאשר זה יקרה, הבריכות הציבוריות יעברו שיפוץ מאסיבי. בכל בריכה כזו יהיה ג'קוזי עם הפרדה כמובן, רחמנא ליצלן. סאונות נפרדות, בקיצור חגיגה.

ולחניוקים עלות הביקור תהיה סמלית: י"ג שקלים לבגירים, זי"ן שקלים לנער/נערה מעל גיל 12 - ובחינם לילדים מתחת לגיל זה. ממשפחות של עשר נפשות לא ייגבה תשלום, כי "פרו ורבו ומלאו את הארץ" בעלוקות, על הקופה הציבורית כמובן, זו מצווה חשובה מאין כמוה. ברור שאשמח מאוד אם יספרו לצדיקים הקטנים שהבריכה הציבורית היא במימון המסים של עכו"ם שפסולים למניין, יימח שמם וזכרם, עוכרי תוירה.

אני, ועמי כל אזרחי ישראל, כולל ימניים חילונים שהצביעו ולא ידעו מה הם מקבלים, צופה נפעם בגזל, ביזה ועושק של הקופה הציבורית. במקביל לביזה, החלה לפעול ועדת סל התרופות, שתדון מי לחיים ומי למוות. חבר בה בוועדה גם רב, כי אי אפשר בארץ ועדה שמחלקת 500 מיליון שקל, ללא נציג של התוירה, שכנראה התפקיד שלו לדאוג ל"גנאיות" (עמלות) למגזר שממנו נשלח לג'וב החשוב.

חשפתי כאן לפני כמה שבועות את לקותו של בני, גיא, בתסמונת האלכוהול העוברי. הלקות של גיא, כמו של כ־600 ילדים מאומצים בארץ, לא תגיע לדיון בוועדת סל התרופות. הילדים האלה שקופים למערכת, שאינה מכירה בהם כלל. משרד הרווחה אישר להביאם לארץ, נתן ביס גדול באגרת האימוץ (22 אלף יורו ב־2013), אבל לוודא שהם אינם לוקים בתסמונת, זה יקר. עד כאן. אנחנו פה לקחת, לא לתת.

לאלכוהול עוברי אין טיפול שמרני, מעבר לסימום מאסיבי של הלוקים בתסמונת כל ימי חייהם. ילדים עם ארבעה כדורים ליום, בגירים הרבה יותר. הטיפול היחיד שמסייע להם לשפר את מצבם ולהיות תפקודיים הוא תא לחץ. ברור שהרפואה השמרנית מתנגדת, כי במקרה שהטיפול יוכר במערכת הבריאות, יירשם הפסד כספי עצום לפסיכולוגים שרלטנים ולפסיכיאטרים שחזקים בלרשום מרשמים, בלי להתייחס לנזק בלתי הפיך לילד. העיקר שהמערכת תפעל, יצרני התרופות יעשו עוד כמה לירות סוריות דפוקות, וכמובן יהיה מס למדינ'ע, כדי שתממן את חייהם של החניוקים בעשרות מיליארדים לשנה.

חשוב לדעת: שיחות של לוקה באלכוהול עוברי עם פסיכולוג או פסיכיאטר, זה כמו כוסות רוח למת. שילמתי לרבים מהם הון עתק, ראיתי אותם באפסותם כי רבה היא, ורק הילד הצדיק שלי הבין ראשון את הבעיה: "אבא, תפטר אותו, אני לא בא יותר".

הסיכוי שהמדינ'ע תכיר ותממן חלק מ־120 אלף שקל, עלות 120 טיפולים בשנה, שואף לאפס או פחות. חשוב יותר לממן ניתוחי שינוי מין וטיפול משלים למשתנה. עניין של סדרי עדיפויות. אולי בהרכב הוועדה יוחלט שצריך לממן גם טיפולי המרה מנטייה מינית.

זו המדינ'ע, זה מה יש, חצי מהעם בחר. ואם החצי עם הוא כרות אונה, התוצאות תהיינה על כל העם. סליחה, רק על החילונים, שימשיכו כעבדים לתחזק את הקופה, כי זה הדין של עכו"ם שפסולים למניין. ייתכן שבעתיד הקרוב חילונים יוגדרו כמו בסעיף הנכד: לא נהיה אזרחים, רק תושבים עם חובות רבות כמו שירות צבאי ועבודה. לא נוכל לבחור. אותי זה לא מעניין, כי בכל מקרה איני מצביע לאגם הדרעק. אבל יש חילונים שעדיין מאמינים שיצליחו לשנות. הם עוד לא הפנימו שאנחנו בקדימון לסרט: השלטון הנוכחי, רק בשינויים פרסונליים בהרכב דיירי אגם הדרעק, ישלוט פה מעתה והלאה.

כמו שאמר מעל הדוכן דייר אגם הדרעק, אופיר כ"ץ: "תקפצו לנו". נכון שאיני קופץ בפני שום טומטום, עם שטריימל או ללא, אבל הוא דיבר דבר אמת - וחצי מהעם יקפוץ. אולי החניוקים יסכימו להקים אולמות עם טרמפולינות כדי שילדים וילדות להורים עובדים יתאמנו בקפיצות, לקראת היותם בגירים.

נו, אז מה? צריך פרס הוקרה? גם הבנות שלי שירתו, אבא שלי שירת עד גיל 55, אני עד גיל 43, ואז אמרו שאין בי צורך יותר. אז שוב, אני לא קופץ בשביל שום טומטום. הוא קצת מתעלם מהמציאות שלפיה הצעת החוק הראשונה של הגועליציה נועדה להכשיר עבריין סדרתי באגם הדרעק. זה יופי זה.

זה מזכיר לי שבביקור במוסד העלוב הזה ב־9 בספטמבר 2004, טענו דייני ההרכב שהסכם הגירושים שחתמנו שורק'ה הסוהרת ואנוכי בבית הדין למשפחה לא מקובל עליהם. נו, אז הייתי משומש על הבוקר, עם כדור שסידר לי את הראש. אמרתי להרכב שדעתו אינה מזיזה לי שערה בתחת (כבר הייתי קירח), ומבחינתי הם מיותרים, כי כבר שילמתי אגרה בסך 610 שקל, ושהם מוזמנים להשתמש בשלל לתרופות.

תרצו, תחתמו, לא תרצו, גם טוב, כי אתם כלום ושום דבר. הם התרצו. בדרך לכתיבת הגט, שאורכת עשר דקות של צעידה עם תפילות של להקת הליווי אצל איזה בטלן שנדרש לשלוש שעות כדי לכתוב ארבע שורות, נפלה לי מהיד קסת הדיו. הסוהרת נחנקה מצחוק, אמרה שאני טומטום. היא צודקת, אבל ניקוי הדיו שהשפריץ לכל עבר עשה לי טוף מיאוט. בטח עלה להם אלפים לנקות. עכשיו הם מתחפשים לבוררים...

תזכורת לריקלין: נא לא לשכוח. במגילת העצמאות של הימין מיוני 1996 שונו עשרת הדיברות של הימין: תגנוב, תשקר, תרמה, תאנוס, תטריד, תעשוק, תתעלל, תתגזען, תפלג, תרצח. התקדמנו יפה, אדון ריקלין, מתי אתם בימין המלוכני מורידים פה איזה שמאלן־מחבל־פלסטינו? תהיה התרעה, אולי דין רודף או סתם שלושה כדורים בגב?

א־גיט־שאבעס, ויומטוף לכל הציבור הקדוש בעם ישרואל, חי וקיים.

תגיות:
משה גפני
/
המגזר החרדי
פיקוד העורף לוגוהתרעות פיקוד העורף