עבור רבים בעולם הערבי, ימי המונדיאל היו מעין חיים בחלום אידילי

המונדיאל חידד את הזהות הערבית של המהגרים באירופה ואת הנתק בין המשטרים הערביים המסוכסכים לבין האוהדים, שלא התביישו לעודד איש את נבחרת רעהו. הנקודה הישראלית: הנורמליזציה קיימת רק על פני השטח

מעריב אונליין - לוגו צילום: מעריב אונליין
חגיגות במרוקו אחרי הניצחון ההיסטורי במונדיאל (צילום: רויטרס) | צילום:

קשר רב־שנים קיים בין כדורגל ולאומיות. ההזדהות עם הקולקטיב, המאבק נגד השבט היריב, הנפת הדגלים ושירת ההמנונים הופכים את מגרשי הכדורגל לעוד זירה בעימותים בין עמים. משחקי כדורגל, בפרט במסגרת גביע העולם, היוו מאז ראשית שנות ה־30 אמצעי למגוון מטרות לאומיות.

כמה משחקים בתחרות גילמו מאבקים ותיקים בין מדינות, שחלקם ניטש גם כיום. בתחילת המונדיאל בלט המשחק בין ארה"ב לאיראן, אשר קיבל ממדים כמעט מיתיים על רקע היריבות העזה ורבת־השנים בין שתי המדינות המייצגות השקפות עולם ודרכי חיים מנוגדות. ההתמודדות הפעם התקיימה על רקע המחאה הפנימית באיראן ולוותה במחזות תקדימיים של סירוב שחקני הנבחרת האיראנית לשיר את ההמנון, והפגנות השמחה (לאיד) שפרצו באיראן בעקבות ההפסד של נבחרתם.

פאן־ערביות 2022

אוהדי נבחרת מרוקו חוגגים את הניצחון על ספרד
אוהדי נבחרת מרוקו חוגגים את הניצחון על ספרד | צילום: REUTERS/Nacho Doce
תגיות:
מונדיאל 2022
/
מעריב סופהשבוע
/
נבחרת מרוקו
פיקוד העורף לוגוהתרעות פיקוד העורף