עוד בטרם מלאו 100 שעות לכהונתה של ממשלת הימין מלא־מלא כבר חשים את הרוחות המוזרות הנושבות במסדרונותיה, שנושאות אותה למקומות הזויים ושיביאו אותה מהר מאוד להתרסקות. זו ממשלה שעסוקה ועוסקת, בטרם לידתה ואחריה, בעיקר בענייניה הפנימיים. וככל שחולפות השעות מסתבר יותר ויותר שבנימין נתניהו של הממשלה הזו הוא יותר קישוט לממשלה מאשר ראש. אם תרצו, בובה של ראש הממשלה הפופולרי של הימין, שמושכי החוטים - אריה דרעי, בצלאל סמוטריץ' ואיתמר בן גביר - מפעילים אותה כמריונטה.
אין דרך אחרת להסביר את העובדה שהשר לביטחון לאומי של הממשלה שזה עתה קמה עולה להר הבית תוך התעלמות מהמציאות הרגישה ובניגוד לדרישות של מדינות ערב הידידותיות. זוהי מציאות רגישה, שנתניהו ללא ספק מודע לה, בעיקר לקראת טיסתו המתוכננת לאיחוד האמירויות. לצורך עניין זה הוא קיים פגישה עם בן גביר כדי לדחות את העלייה הזו להר הבית.
אלא שאז הסתבר שבן גביר פועל בניגוד לכל היגיון ומותיר תחושה שנתניהו לא יכול למנוע ממנו לעשות כרצונו (וכצפוי, בעקבות עליית בן גביר להר הבית, הנסיעה לאמירויות נדחתה). האם זה היה קורה בכהונה של כל אחד מראשי הממשלה שכיהנו כאן ב־75 השנים האחרונות? התשובה היא לא, וזה גם לא היה קורה לנתניהו לפני חמש שנים.
כשהשר לביטחון לאומי, שנבחר על רקע דאגת הציבור בישראל מחוסר הביטחון הפנימי, מחוסר המשילות בדרום ובצפון ועל רקע האמון שציבור גדול בישראל נתן בו לשינוי המציאות, עולה כמו גנב בלילה בשעת בוקר מוקדמת להר הבית בליווי עשרות שוטרים ל־13 דקות של תהילה כדי להוכיח כביכול מי כאן הגבר - שר כזה הוא יותר שר לקרקס לאומי מאשר לביטחון לאומי.
גם שר החוץ אלי כהן, שזמנו קצוב לשנה, הוכיח כבר בהופעתו הראשונה שהיגיון ורגישות למצבה של ישראל בעולם אין בממשלה הזו. כהן אמר שישראל צריכה לדבר פחות על הפלישה הרוסית לאוקראינה ושהוא מתכוון לשוחח עם שר החוץ הרוסי סרגיי לברוב. דברים אלה הביאו מיד לתגובה נסערת של הסנטור הרפובליקני הבכיר לינדזי גרהם, שהזכיר לשר החוץ של ישראל שכשהוא מדבר עם לברוב הוא מדבר עם נציג של משטר שמבצע פשעי מלחמה.
נתניהו מודל 2023, שנחשף במלוא חולשותיו וחידלונו במו"מ עם שותפיו הקואליציוניים בהקמת הממשלה, פועל לשקם את תדמיתו ומעמדו בגימיקים ישנים ומאוסים. כפי שעשה זאת אתמול בישיבת הממשלה, כשהעלה על ראש שמחת הממשלה את הנושא האיראני. למרות שהסכם הגרעין בין ארה"ב ואיראן כבר נקבר קבורת חמור, דאג נתניהו להחזיר אותו לסדר היום.
מסתבר שאין כמו הנושא האיראני כדי לברוח מהמציאות האמיתית, כפי שזה בא לביטוי בדבריו. "בניגוד לדעה הרווחת שהסכם הגרעין המסוכן הזה ירד מהפרק, אחרי האירועים האחרונים באיראן אני חושב שהאפשרות הזאת עדיין לא ירדה מהפרק", אמר.
רק שהוא שכח שמה שבאמת לא ירד אתמול מהפרק זו עלייתו ה"הרואית" של בן גביר להר הבית. אבל על זה לא נשמעה אף לא מילה אחת בישיבת הממשלה. "הממשלה שלנו היא אחרת", אמר אתמול נתניהו שוב ושוב. אכן זו לחלוטין ממשלה אחרת, שנראה שהראש שלה לא שולט בה. ממשלה ששותפיה הקואליציוניים מכתיבים לראש הממשלה את סדר היום, שמועצת גדולי התורה ורבנים יכולים לשבש ולנהל את התנהלותה.
ממשלה שלא תוכל לעמוד בהבטחותיה הרבות וחסרות הבסיס, ושניצבת חסרת אונים מול גל עליות המחירים במשק, למרות ההבטחות החד־משמעיות של נתניהו לבלום את העליות. ממשלה שצריך לתת לה את 100 ימי החסד, אבל כפי שזה נראה עוד בטרם נולדה, לא יעזור כאן שום נס - זו ממשלה שנולדה לחיים קצרים מאוד.