החלטת ההסתדרות הרפואית להשבית את בתי החולים היא החלטה שלא תקדם כלום

אם לא מדובר במשחקי אגו או במלחמות יוקרה בין קואליציה ואופוזיציה, אין סיבה ששר המשפטים יריב לוין לא יפעל כדי להמשיך לקדם את הצעת החוק של קודמו, שר המשפטים גדעון סער. אני מתכוון להצעת החוק שמליאת הכנסת כבר אישרה בקריאה ראשונה, שתחמיר בעונשם של עבריינים הנוהגים באלימות כלפי צוותים רפואיים. על פי הצעת החוק, שצריכה עדיין לעבור שתי קריאות נוספות, על מי שיתקוף צוותי רפואה תוך מתן טיפול רפואי, יוטל עונש של חמש שנות מאסר והעבירה תסווג כעבירה מסוג פשע.

כיום ניתן להטיל על תקיפת צוותים רפואיים עונש של עד שלוש שנות מאסר. התיקון בהצעת החוק החדשה יחול גם על חובשים ופרמדיקים של ארגוני עזרה ראשונה כמו מגן דוד ואיחוד הצלה. החוק הנוכחי קובע עונש של חמש שנות מאסר על תקיפת צוותי רפואה, רק אם התקיפה נעשית תוך פעולת חירום, כמו הצלת חיים, ורק אם האלימות כוונה נגד צוותים רפואיים מסוימים. התיקון החדש בהצעה של שר המשפטים לשעבר סער קובע שהעונש המחמיר יהיה על תקיפות שבוצעו במהלך כל טיפול רפואי. לא ברור אם הממשלה הנוכחית תפעל לקידום הצעת החוק בדרך של דין רציפות. אם היא לא תעשה זאת, זה כנראה יהיה רק משום שהיוזמה להצעת החוק היא של השר לשעבר סער, ושרים חדשים אינם מזדרזים לפרגן לקודמים להם. במקרה כזה מתכוון ח"כ סער לקדם את הצעת החוק כהצעת חוק פרטית.

מתברר שהתשובה לכך היא חד־משמעית. על פי החוק למניעת אלימות במוסדות למתן טיפול – תשע"א 2011 - רשאי מנהל מוסד רפואי להזהיר (בכתב) אדם שנקט אלימות כלפי איש צוות או השחית רכוש במוסד, שאם יחזור על המעשה בתקופה של 12 חודשים - ניתן יהיה להורות על מניעת כניסתו למוסד הרפואי לתקופה מוגבלת, אבל גם אם האיש יחזור על מעשיו וינהג באלימות, לא ניתן יהיה למנוע ממנו טיפול רפואי, או שירותי רווחה שחיוניים עבורו. משמעות הדברים היא שהצעת החוק של ח"כ סער היא מחויבת המציאות. אם טובת הצוותים הרפואיים ושלומם עומדת לנגד עיניו של שר המשפטים לוין, ראוי שינהג בדין של רציפות, ויביא את הצעת החוק לקריאה שנייה ושלישית. זה יהיה בדיוק ההבדל בין שר שנוהג בממלכתיות לבין עסקן פוליטי שמחשב חישובים פוליטיים, ובלבד שהקרדיט לא יישמט ממנו ויינתן לאחר.