סכיזופרניה היא מחלת נפש מורכבת, כנראה גם מבחינה גופנית ומשפחתית, הבאה לידי ביטוי בתסמינים שונים, שהמשותף לכולם הוא הפרעה קשה בתפיסת המציאות, הפרעות חשיבה ופירוש לא נכון (נכון לשיטתם) של סיטואציות.
השם סכיזופרניה (פיצול אישיות) מטעה. לא מדובר בשתי אישויויות כמו ד"ר ג'קיל ומר הייד, אלא בהפרעה תפקודית קשה, חוסר יכולת לעמוד בדרישות ולחצים, להסתגל למציאות ולתפקד בה. המחשבות שמתרוצצות במוחו של הסובל ממחלה זו שונות אצל כל חולה. בחלק אלה מחשבות רדיפה, בחלק הפרעות חושיות כמו שמיעת קולות ופקודות לבצע דברים, ראיית מראות שאינם קיימים שלגבי החולה הם אמיתיים, ובחלק מחשבות שהחולה שסובל מהמחלה בטוח שהן נכונות ואמיתיות ולא ניתן לשכנעו שהן מחשבות שווא.
למחשבות אלו מתווספים סימנים נוספים של דלדול האישיות, הזנחת הגיינת הגוף, הסתגרות חברתית והתכנסות עצמית, הפחתה בתנועה, בדיבור, בהתעניינות בסובב אותו ועוד.
כל מצב דחק יכול ללבות את המחלה ולגרום להתפרצות שלה, זאת כאשר ישנו הבסיס הגנטי והמחלה מקננת בגוף באופן סמוי. מצב דחק יכול לגרום להתקף קשה בחולה, אפילו אם הוא מאוזן תרופתית. לרוב חולי סכיזופרניה אינם אחראים למעשיהם ולפעמים הם תוקפים מתוך מה שלדעתם הוא הגנה עצמית.
השבוע שמעתי בגלי צה"ל ראיון עם אמא של אדם שעומד למשפט על שתקף איש צוות רפואי במוסד שבו היה מאושפז בכפייה. האם תיארה את החרדה, האימה והפאניקה שבהן נמצא בנה. שהוא מסתגר בבית, לא מסוגל לראות אנשים. אדם כזה מעמידים למשפט? איפה הפסיכיאטרים שיגנו עליו?
חלק אינטגרלי מעבודת צוות במחלקה פסיכיאטרית סגורה הוא הסיכון להיפגע מחולים תוקפניים שמפרשים לא נכון סיטואציות ולעתים, במיוחד הפרנואידים שבהם, בטוחים שכל מי שכועס או מתקרב אליהם, מאיים להזיק להם. הם מגיבים באלימות הגנתית־הישרדותית. אם אכן אלו העובדות, משהו במערכת רפואת הנפש ומשהו במערכת המשפט שלנו דפוק לגמרי.
התרעות פיקוד העורף