ניגוד עניינים הוא מצב חמקמק. לכאורה, ברור לכל אדם מדוע אסור לבעל תפקיד שלטוני לעשות משהו רק כיוון שהוא או קרוביו ומקורביו נהנים ממנו. ברור לכל מדוע אסור לשר חקלאות שיש לו פרדסי אתרוגים נרחבים, למשל, למנוע יבוא מתחרה. אבל כבר פסקו הפוסקים כי אם ההחלטה נוגעת לציבור גדול, למשל הטבות לכלל החקלאים בארץ – מותר לשר חקלאות איש קיבוץ להחליט או להוביל חקיקה ולתמוך בה כדי להשיג יעד לאומי, גם כאשר גם הוא נהנה ממנו.
אבל לא רק פוליטיקאים צבועים טובלים במדמנה הזאת. התפרסם כי היועמ"שית מקיימת דיונים בסוגיית הכרזת נבצרות לראש הממשלה. עו"ד גלי בהרב־מיארה לא הזדרזה להכחיש. רק לאחר שלושה ימים של דממה מביכה, שהיה בה אולי בבחינת "שתיקה כהודאה", כתבו לה ראשי הקואליציה מכתב חריף מאוד שבו השוו את המהלך לניסיון הפיכה צבאית והגדירו ניסיון כזה להדיח את ראש הממשלה כבלתי חוקי בעליל. רק אז קמה והכחישה היועמ"שית כי היא דנה בסוגיה.
כשלקה ראש הממשלה אריאל שרון בשבץ מוחי שממנו לא התעורר עד מותו, הייתה הסיבה העובדתית כי נבצר ממנו למלא את תפקידו ברורה: חוסר הכרה ממושך. אבל בימים האחרונים מנוהל מסע תעמולה בתקשורת, והשבוע עתרה שוב לעליון קבוצה המכנה עצמה "מבצר הדמוקרטיה", בדרישה להכריז על נבצרותו של נתניהו, לא בגלל מצב רפואי, אלא בגלל ניגוד עניינים בין היותו ראש ממשלה המוביל רפורמה משפטית והיותו נאשם בפלילים. החוק אינו קובע עילות ברורות לנבצרות, וגם לא מגדיר מי הגורם המוסמך להחליט על נבצרות כזו. אבל מטבע הדיקטטורה השיפוטית השוררת אצלנו פנו העותרים בבקשה כי היועמ"שית תכריז על נבצרות כזו, ובג"ץ יתבקש כמובן לאשר אותה.
האם כל הרפורמה המשפטית נועדה רק להציל את נתניהו? רבים, גם באופוזיציה, תמכו ברוב עיקרי הרפורמה שנים רבות לפני משפט נתניהו. עכשיו הם מתפתלים בניסיון להסביר למה תמיכתם בעבר בפסקת התגברות, בפיצול תפקיד היועמ"ש, בשינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים או בצמצום השימוש בעילת הסבירות אינה סותרת את התנגדותם הגורפת לכל אלו היום. אבל גם אם נסכים כי נתניהו נמצא בניגוד עניינים אישי, אף שתמיכתו ברפורמה נוגעת למדינת ישראל ולכל אזרחיה (שרובם תמכו בו), שומה עלינו לבחון גם את מצבם של מי שנדרשים עתה להדיחו מתפקידו בגלל ניגוד העניינים הזה.
מעמדה ועוצמתה השלטונית של היועצת המשפטית לממשלה ייחלשו אם תתקבל הרפורמה. לא תהיה לה בלעדיות על ייצוג הממשלה בבג"ץ. אם תטען שאין ביכולתה להגן על החלטת ממשלה או חוק בפני בית המשפט העליון, תהיה המדינה רשאית לשכור שירותיו של פרקליט פרטי שיגן עליה. המלצות היועמ"ש לממשלה לא יהיו מחייבות, אלא יהיו המלצה בלבד. שלוחותיה - היועמ"שים במשרדי הממשלה השונים - יהפכו למשרות אמון וייבחרו בידי השרים. ממעמד של האדם החזק בישראל היא תידרדר, רחמנא ליצלן, למדרגת יועץ משפטי ותו לא.
ולפיכך, אם תידרש בהרב־מיארה לדיון בעניין הכרזת ראש הממשלה כ"נבצר", היא תימצא בניגוד עניינים חמור, מובהק פי מאה מזה של ראש הממשלה המקדם רפורמה שהשלכתה על משפטו עקיפה. אלא שמי שמבקש ליטול קיסם מבין שיניו של ראש הממשלה אינו רואה את הקורה המונחת בין עיניו. ולעניין זה אין הבדל אם היועמ"שית תחליט להכריז על נבצרות או אם תקבע ש"עדיין לא הגיעה השעה". היא במצב של ניגוד עניינים שהוא בגדר איסור לנושא משרה שלטונית, עד כדי עבירה פלילית ממש. כדברי נשיא העליון בדימוס אהרן ברק: "כלל יסוד הוא בשיטתנו המשפטית כי אסור לו לעובד הציבור להימצא במצב בו קיימת אפשרות ממשית של ניגוד עניינים". ולפיכך, אסור לה אפילו לדון בשאלת הנבצרות.
ומה עם בית המשפט העליון? גם כאן ניגוד העניינים ברור. הרפורמה המשפטית עתידה לשמוט מידי בית המשפט את כל זכויות היתר שצבר לעצמו במהפכה השיפוטית של אהרן ברק. כן, אותו אהרן ברק. בג"ץ יוכל עדיין לבטל חוקים של הכנסת, אבל אם תחוקק פסקת התגברות הכנסת תוכל לבטל את פסילת החוק. אם ישונה מבנה הוועדה לבחירת שופטים, עלולה להישמט מידי השופטים זכות הווטו על מינוי שופטים לעליון. אם תבוטל שיטת הסניוריטי למינוי נשיא בית המשפט העליון, עלול להיבחר שופט אחר אשר בשעה זו רובם אינם רוצים במינויו. שופט שמרן, למשל.
ולפיכך אם יכריזו או יאשרו שופטי העליון את הדחת נתניהו בהליך של נבצרות, הם יעשו כך מתוך ניגוד עניינים חמור ביותר. כולם יחד, כל אחד מהם לחוד ויותר מכולם הנשיאה אסתר חיות, שכבר חרצה משפט בנאומה נגד הרפורמה והכריזה מלחמה על השינויים. איך היא תוכל להיות שותפה בפסק דין שידיח את ראש הממשלה מחולל הרפורמה? היש ניגוד עניינים גדול מזה? ואם תאמרו שהמאבק הוא בעניין עקרוני - מלחמה על הדמוקרטיה, לא מאבק אישי של השופטים או היועמ"שית - לא תוכלו לומר אחרת על נתניהו. הרי המאבק הוא על אותה רפורמה, על השינויים במערכת המשפט אשר למעלה ממחצית העם הסמיך את נבחריהם לחולל. צבת בצבת עשויה - ולא יעלה על הדעת כי בית משפט יחוקק דרך הפסיקה או יפסול חוקים הנוגעים בו. רק גוף חיצוני, בית משפט עליון לחוקה למשל, יוכל לדון בחוקי הכנסת או במערכת המשפטית עצמה.
למערכת המשפטית בתצורתה הנוכחית אין ברירה אלא להכריז כי הכרזת נבצרות של ראש הממשלה במקרה הנדון היא "בלתי שפיטה" ואינה מסורה לידי המערכת המשפטית. כל החלטה אחרת תהיה בבחינת מי שפוסל במומו שלו. אך כיוון שהגמל מתקשה לראות את דבשתו, יש להניח כי הם יסרבו לגזור על עצמם מה שהם תובעים מאחרים.
התרעות פיקוד העורף