אין ספק שכשנתניהו רוצה, הוא יודע לשים נושאים על סדר היום. אין כלי תקשורת בארצות הברית שלא דיווח על הנאום בקונגרס בכותרות ראשיות. אבל הבעיה של נתניהו היא שרוב כלי התקשורת לא סובלים אותו, ולא מדובר בכלי התקשורת הישראלים.



נכון שיותר מדי כלי תקשורת זרים הפכו אנטי-ישראליים בשנים האחרונות, אבל נתניהו, על כל כישוריו, רק מרע את המצב. גם מעט העיתונאים שעדיין נחשבים לאוהבי ישראל סולדים ממנו באופן אישי. באופן אירוני, הכישרון שלו הוא גם הטרגדיה שלו. דווקא בגלל שהוא כובש כל כך במילותיו, הוא מאכזב כל כך במעשיו. הוא יודע להגדיר באופן נפלא את כל הבעיות, יש לו עדיין קבוצת מריעים, אך ככל שעובר הזמן הם מתמעטים.



נתניהו לא יצר שום בעיה. הוא לא יצר את האנטישמיות או את העיתונות האנטי-ישראלית או את הגרעין האיראני או את מדיניות החוץ של ממשל אובמה. שום דבר לא קרה בגללו, אבל לכל מקום שאליו מסתכלים, מתברר שנתניהו ידע לנאום נפלא, אבל בפועל פילג, חתר ולא קיים, ובגדול - רק הרע את המצב.
 

נתניהו הוא פוליטיקאי נפלא משום שהוא מפזר מילים כמו אבקת קסם. הוא מבטיח, תוקע בך מבט שרמנטי, מרגיע שיהיה בסדר, וכובש. אבל אחרי כמה שנים של ניסיון מצטבר בהבטחות כוזבות, האבקה עדיין קיימת, אבל הקסם כבר פג מזמן.
 
הוא הפסיק לעבוד על טובי הפוליטיקאים במפלגתו שלו, שהתייאשו ופרשו. הוא הפסיק לעבוד על אנשים ממפלגות אחרות, שכבר מזמן לא מאמינים לו. הוא הפסיק לעבוד על מרבית הישראלים, שאינם מעוניינים בו יותר כראש ממשלה. הוא הפסיק לעבוד על לא מעט ביטחוניסטים, שיצאו נגדו בימים האחרונים. והוא הפסיק לעבוד גם על מדינות אירופה, שכמו מגיפה, מכירות לאחרונה באופן חד-צדדי במדינה פלסטינית. עכשיו הוא גם הפסיק לעבוד על האמריקאים הדמוקרטים.
 
נכון, נותרו עדיין הרפובליקנים, אבל זה רק אומר שיש עוד איזשהו יעד להריסה, אם תינתן לו ההזדמנות הבאה. נתניהו יכול לקבל 10 בנאומים אבל 0 ביחסי אנוש. הרי גם ביל קלינטון לא בדיוק סבל אותו, ואי אפשר לומר עליו שהוא מוסלמי או שאינו אוהב ישראל. אז נכון שאובמה ילך ויבוא מישהו אחר, אבל יתכן שזו תהיה הילארי קלינטון. ומה נעשה אז?את הדמוקרטים נתניהו כבר איבד, ושוב לא יהיה עם מי לדבר.
 
ראש הממשלה צודק לגבי הכל, אבל הוכיח, בכל דרך אפשרית, שהוא לא האיש שיכול להציל אותנו מכל זה. להפך - הטינה האישית כלפיו הגיעה לשיאים חדשים. והאיש שיודע להסביר את בעיות ישראל הכי טוב הוא באופן אירוני זה שמעמיק אותן.
 
התרשמנו מהנאום, ובלי ציניות - יפה שיש מישהו שמדבר כל כך יפה בעד ישראל. זה לא מובן מאליו. אבל בשבוע הבא הנאום הזה יישכח, ושוב יצופו הנושאים הכואבים שדורשים פתרון ולא רק מילים. בדיוק כפי שנתניהו הוכיח שהוא יודע לשאת נאום מרגש, הוא גם הוכיח הרבה יותר פעמים שמעבר לכך הוא לא באמת מסוגל לנהל מדיניות שפותרת בעיות. לא מבפנים, וגם לא מבחוץ. הנאום, זה כל מה שיש.