הליכוד מוציא שם רע לפריימריז ומעורר געגועים לוועדה המסדרת. מצביעים שם באמצעות מחשבים - מסתבכים; מנסים הצבעה ידנית - מסתבכים עוד יותר. רשימות חיסול עוברות מיד ליד ובוחרים מובלים כצאן לקלפיות, כשבידיהם טופסי הצבעה מוכנים ומסומנים. אחר כך באים ערעורים וטענות על תקלות מוזרות וזיופים ועל קלפיות שנעלמות. איפה כל זה ואיפה בחירות חופשיות והוגנות?
"ובראש הגדוד צועד", כמאמר השיר, חיים כץ המפקד, ולידו (עד השבוע) מפקד נוסף, של גדוד אחר, משה פייגלין. שניהם סוחרים בפריימריז בחייליהם, מוכרים וקונים ומאיימים על מי שרוצה להיבחר בדרך הישר. כץ הוא בכלל תופעה פנומנלית. חבר כנסת כ־ 15 שנה, ועודנו שולט בעובדי התעשייה האווירית ומשמש יו"ר ארגון העובדים שלה. איך אפשרית אנומליות כזו?
עכשיו מגיע צל"ש למצביעי הפריימריז בליכוד. הם הכניסו לשני הסנדקים האלה נוקאאוט. את פייגלין העיפו מהמקומות הריאליים ובעקבות כך גם מהליכוד, ואת כץ, שחלם על העשירייה הראשונה ועל כורסת מיניסטר, הסיגו למקום ה-17. לרבים נמאס מהשניים, וח"כים שעשו איתם בעבר עסקות בחירות טענו שרומו. צריך לקוות, לטובת הליכוד, שזה תחילתו של תהליך ניקוי אורוות יסודי. נישאר בליכוד. המושג "השטח" מוקף בליכוד מין הילה של קדושה. מי ש"בא מהשטח" או "מייצג את השטח" הצעקן והסחבקי - יש לו יתרון בבחירות הפנימיות על מעונבים קרים, הסולדים מחיבוקים, מנשיקות ומשמחות של אנשים שאינם מכירים.
עבודה קשה היא להיות כל הזמן מהשטח, אבל גם משתלמת. שאלו את ח"כ מירי רגב. רגב היא השטח בהתגלמותו, והנה, הגיעה למקום החמישי ברשימה. לא מעטים במפלגה, ונתניהו בראשם, אינם יודעים איך לבלוע את זה. לא אחזור כאן על כל הכינויים הלא מחמיאים שמדביקים לה, בצדק, על התנהגותה, צעקנותה ואופן דיבורה. אני רק תוהה כיצד ינהג בה ראש הממשלה אם ירכיב את הממשלה הבאה. היא, בלשונה המשתלחת, מאיימת עליו - לא בחוכמה - בהפיכה, לא פחות, אם לא ימנה אותה לשרה.
הוא מעדיף בבירור את גילה גמליאל. היוכל לעמוד נגד רגב? "מה יש", אומר בכיר בליכוד, "רבין לא חסם את אברום בורג כשלא מינה אותו לשר אף שיצא ראשון בפריימריז של העבודה? וחוץ מזה, נתניהו הרי הודיע שהמיקום ברשימה לכנסת אינו קובע לגבי השרות, וכך אף נהג בעבר". אני מודה שאני מתקשה לגבש דעה נחרצת לגבי רגב. מצד אחד היא בהחלט מביכה והמונית בהתבטאויותיה ובהתנהגותה, עד שרבים תמהים: הזאת הייתה דוברת צה"ל? הזאת יכולה להיות שרה?
מאידך ניתן לומר שהיא מייצגת נאמנה ציבור לא קטן הדומה לה בהליכותיו ואוהב את התנהגותה. משנים רבות של מעקב אחרי הפוליטיקה הישראלית אני גם יכול להעיד שהיו כבר ח"כים ואפילו שרים בני דמותה, בהם אף מוצלחים בתפקידיהם. יש אומרים שאם רגב תגיע לממשלה היא תפתיע לטובה, מפני שאחרי כל הרעש שהיא מקימה היא גם אשת מעשה. אולי. אבל אז תצטרך לרסן את עצמה, להתנתק מפולחן "השטח" ולאמץ קודים שונים של התנהגות ודיבור. אחרת, תהיה ללעג ולקלס מתמשכים, וזה רע למיניסטרית.
התרעות פיקוד העורף