ימנים חסרי בית

מי שחשב שנתניהו מחקה את אסטרטגיית אריק שרון מלפני כמה שנים, טעה. בזמנו ראובן אדלר היה חכם מספיק כדי לומר לחברו המועמד בזמן הבחירות - הכי טוב שתדבר כמה שפחות. הוא ידע שיש אנשים שכל מה שהם יגידו במצב מסוים - רק יעבוד נגדם. מכיוון שבשבועות האחרונים נתניהו נדם, היו רגעים של תמיהה - האם הוא עומד לשלוף את טקטיקת שרון ולשתוק? אז זהו, שלא.

נתניהו הוא לא שרון, וזו רק דוגמה אחת לשלל ההבדלים ביניהם. הוא פשוט היה עסוק בפריימריז, ועכשיו הוא חוזר אלינו בגדול. מי שצפה בערוץ 2 שלשום, בראיון שבו נתניהו לא לקח אחריות על שום מחדל של ממשלתו בשש השנים האחרונות, ולאחר מכן בכתבה על חברי המרכז, ראה עד כמה נתניהו בעצם מתקבל בברכה רק על ידי הליבה הקשה של הליכוד. הליבה שבאמת לא משנה מי יעמוד בראש המפלגה, היא תצביע עבורו ויהי מה.

אז איך נתניהו בכל זאת מתחזק בסקרים? ההתחזקות של הליכוד היא תמונת ראי להיחלשות של ישראל ביתנו. החקירה באה לנתניהו בעיתוי נפלא: ליברמן, שעד לפני שבועיים עמד בראש המפלגה שבידה המפתח להחליט מי ירכיב קואליציה בממשלה הבאה, חטף מכה. המאוכזבים, בלית ברירה, חזרו לנתניהו. מה הם יכולים לעשות? בנט כנראה הגיע למיצוי הקהל שנשבה בלהטוטיו ושוכח את הקיצוניים והדתיים שעומדים מאחוריו, כך שאין למאוכזבים הללו הרבה ברירות.

הליכוד נהנה כרגע מקבוצת ימנים חסרי בית בסדר גודל של כ-4 מנדטים. בסקרים האחרונים ליברמן יורד מ-11 ל-7, בנט עומד במקום, והליכוד, באורח פלאי, מגיע פתאום ל-24 . די פשוט לעשות את החשבון.

מה שכן, בראיון עמו נתניהו אמר לפחות דבר אחד נכון: בישראל אכן קיימת בעיית משילות קשה. הבעיה הזאת תיפול לפתחה של כל ממשלה שתורכב כאן, ובעיקר תיפול על כתפיו של ראש הממשלה שיבוא עלינו לטובה.

רק לפני חודש וחצי עם ישראל עמד נדהם מפזיזותו של ראש הממשלה שבאבחה אחת החליט לבזבז משאבים על עוד מערכת בחירות, והבוז לנתניהו הרקיע שחקים. רק בספטמבר הזעם על כך שהוא לא הכריע את החמאס וגם לא מינף את המומנטום כדי להגיע להסכם עם מדינות האזור, היה עצום.

כך שלבנות על זיכרון קצר זה אולי ספין מתוחכם, אבל מי שבונה רק על זה, כדאי שיזכור: זה יכול לעבוד בדיוק באותה הדרך עם החולשה המקומית של המתחרים שלו.