בזמן שרוב חברי לכיתה ג'/ 1 העריצו את להקת דיבור חדיש ורבו על עופרה וירדנה, לי היה אליל אחד ויחיד. שלמה ניצן. ולאו דווקא בגלל “רגע עם דודלי", אלא בזכות הפינה הסאטירית שלו בתוכנית "סיבה למסיבה". זו שמשפטים נבחרים ממנה אני מצטטת עד היום, ואף מסוגלת לשלוף במהירות קטעים מהארכיון תוך כדי שינון המנטרה: “נוווווו".
פעם הייתי: גם לי הציעו שיריון
הרומן שלי עם שלמה ניצן, המפלגה שרדפה אחרי והשם האמיתי שלי שהוחלף רק בגיל 8 (או: למה אני סולדת ממערכת הבחירות הקרובה)
התרעות פיקוד העורף