חלפה שנה וקצת מאז שאריק איינשטיין מת. בסלון דירתי הקטנה תלויה תמונה שבה אני עומד ליד הארון שלו שהוצב בכיכר רבין במעין משמר כבוד של חברים, ברקע צילום גדול של אריק. אני רואה את התמונה עשרות פעמים ביום, והלב נצבט כל פעם מחדש. מדי פעם אני מדבר עם אלמנתו סימה אליהו איינשטיין. הקשר בינינו החל לפני עשרות שנים, לפני שהכירה את אריק, כשהתארחה אצל חברתה ג' ברחוב יהושע בן נון התל אביבי, בת המושב התמימה שהגיעה לעיר הגדולה.
***
אני עוצר לרגע את קריאת הניירת המשפטית. ביום שלישי שעבר שוחחתי עם סימה. היא הייתה נסערת, כועסת, על סף דמעות, אמרה שהיא יודעת שעו"ד חיים שטנגר, בא כוחה של דניאלה דינור העביר תשובה לבית המשפט. היא יודעת שהיא מוצגת שם, אם אתבטא במילים עדינות, בצורה שלילית ביותר, פרי עטו של שטנגר הידוע כמי שהעדינות אינה נר לרגליו.
***
התרעות פיקוד העורף