רן אדליסט על התרבות הלאומית: האם נתניהו צודק בפסילת שופטי פרס ישראל?

"פרס ישראל הוא של כל עם ישראל. הוא נכס לאומי שלנו. הפרס חייב לייצג את כל חלקי העם״, אמר בנימין נתניהו כאשר פסל את שני השופטים המכהנים בוועדת הפרס, ותהום הארץ. אלא שנתניהו צודק. השקפת עולמם של מרבית הסופרים והאמנים החיים עמנו כיום מנוגדת לחלוטין לעמדת רוב הציבור בישראל.

האמנות, כפי שהיא נתפסת בעיני (רוב) יוצריה ואוהדיה, איננה חיה בשלום עם קהלים דתיים, מסורתיים, שוביניסטיים, לאומניים וגזעניים. אמנות זה עסק (כן, הכוונה לעסק מלשון ביזנס) של משחק ביציאה מן הגדרות ובדיקת מחוזות חדשים, סגנונות חדשים, טעמים חדשים וחוויות חדשות. הכל בהתאם לדרישות השוק וטעמי הקהל. אומנם אין לי מושג בעניין הרוחני או האסתטי שאומרים שהוא העיקר באמנות, אולם אני יודע שאמנות ותרבות זה גם פוליטיקה.

אמני ישראל, רובם ככולם, מחוברים לזרמים ההומניסטיים של התרבות המערבית ששוללת את מדיניות ממשלת ישראל הנוכחית. רק השבוע חתמו 700 אמנים בריטים בהנהגת רוג׳ר ווטרס, לשעבר חבר להקת ״פינק פלויד״, על עצומה הקוראת להפסיק את הכיבוש. החרם האמנותי בולט ובוטה יותר מהחרם הכלכלי והאקדמי.

אבל רוב הציבור בישראל אינו שייך לעולם המושגים המקובל של התרבות והאמנות, ויש לו תרבות ואמנות משלו והיא לגיטימית באותה מידה. עמיר בניון הוא כמו אריק איינשטיין וזה ממש בסדר. כפי שנתניהו כתב, ״הפרס נושא בחובו גם אמירה ערכית וחינוכית״, והוא צודק באמירה המובלעת שלו.

מאז ומתמיד אימץ השלטון, גם שלטון השמאל, את האמנים שפיארו את רעיונותיו, כלומר את שלטונו. ״נדמה״, כותב נתניהו, ״שחברי הוועדה הקיצונים מחלקים את הפרסים לחבריהם, בשיטת חבר מביא חבר״. שוב פעם הוא צודק. איין ראנד הייתה הבבואה הספרותית והמבשרת של הקפיטליזם החזירי והיא הוחרמה על ידי הממסד של תחילת המאה ה-20, עד שהשיטה הקפיטליסטית אימצה אותה אל חיקה הציבורי. רק שלקראת המשבר הפיננסי הגדול החלו לצוף סרטי וול סטריט שהציגו את הקפיטליזם הזה במלוא חזירותו.

״מצב זה״, כתב נתניהו, ״שבו קבוצה קטנה וסגורה בעלת עמדות קיצוניות מעבירה את המקל מיד ליד ושומרת על השליטה בבחירת מקבלי פרס ישראל חייב להשתנות״. והוא שוב צודק. דא עקא יש כאן עניין טכני פשוט ופעוט: האמנות של הימין בישראל, בייחוד הטקסטואלית, לוקה במחסור גדול של אמנים ויצירות אמנותיות. רוב המיליה התרבותי הם שמאלנים שגדלו ויצרו על רקע ההומניזם המערבי, ולך תמצא אמן ימני שיש לו נפח ועומק יצירה שיצדיק פרס ישראל בלי שכל השומע יצחק.

נתניהו ביצע אקט נגד האליטות האשכנזיות-שמאלניות משיקולי בחירות. לא בטוח שנסיגתו מן הפסילה והצטרפות אמנים נוספים לחרם גרמה לו נזק. בהיגיון העקום של בוחרי הימין עצם ההתמודדות מעניקה לו נקודת זכות. נקודה, כתם, פלופ, זיגזג, מה זה משנה? העיקר שדפקנו את השמאל והיידה ביבי.