מה ייחשב להסכם טוב או סביר בין איראן לבין המעצמות?
כדי לענות על כך צריך לרדת לעומקם של פרטים טכניים. מדובר על מושגים, נתונים וכמויות שיכולים להרחיק את הקוראים. אך הם חשובים. לא רק משום שאלוהים מצוי בפרטים, אלא גם, ובעיקר, משום שבלעדיהם הוויכוח הנוקב בין ראש הממשלה בנימין נתניהו לממשל האמריקאי על ההסדר המתגבש בין המעצמות (קבוצת 5+1) לאיראן, הופך למלחמת בוץ של הטחת ססמאות ולמניפולציות של נתונים.
הפניתי את השאלה - מה ייחשב להסכם שישראל יכולה לחיות איתו? - לד״ר אולי הוינאנן, חוקר בכיר במרכז בלפר למדע וענייני מדיניות באוניברסיטת הרווארד. הוינאנן הוא אחד המומחים הגדולים והמוערכים בעולם לתוכנית הגרעין של איראן. הוא בעל תואר שלישי בכימיה רדיולוגית וניתוח חומרים גרעיניים מאוניברסיטת הלסינקי, ועד לפני כמה שנים כיהן כסגן מנהל הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית (סבא״א), שבה עבד מאז 1983. במסגרת תפקידו היה אחראי בין השאר על מנגנון הפיקוח של סבא״א, וביקר עשרות פעמים במתקני הגרעין של איראן.
קודם שנמסור את תשובותיו, יש צורך בתמונת מצב של מצאי (אינוונטר) הגרעין האיראני.
יש שני נתיבים לייצור חומר בקיע שמשמש לפצצת אטום: מסלול האורניום ומסלול הפלוטוניום. אורניום מעשירים; פלוטוניום מייצרים בכור גרעיני. את האורניום הטבעי שהיא כורה באדמתה מעבדת איראן בתהליך כימי הקרוי ״עוגה צהובה״. את ה״עוגה״ היא מעבירה למפעל להמרת אורניום באיספהן. שם האורניום מעובד למצב צבירה של גז ומועבר למתקני העשרה. לאיראן יש שניים כאלה: אחד גדול בנתנז וקטן יותר בפורדו, ליד העיר קום, שנבנה בעומק של 70 מטרים מתחת לאדמה כדי להיות חסין מתקיפה. את ההעשרה מבצעים בעזרת צנטריפוגות (סרכזות). כמו כן משלימה איראן את בנייתו של כור מחקר גדול באראק, שיוכל להפיק פלוטוניום.
עוד כמה נתונים חשובים: ניתן להעשיר אורניום לכמה רמות. רמה של 3.5% משמשת כחומר דלק לכור להפקת חשמל. לאיראן יש כור כזה בבושהר, שנבנה בידי רוסיה. רמה של 20% משמשת לתדלוק כור מחקר, כמו באראק (יכול לייצר בין השאר איזוטופים לרפואה גרעינית). העשרה ברמה של 9392 מאפשרת לייצר חומר בקיע לפצצה.
במרוצת השנים הצליחה איראן לפתח ולייצר כמעט 20 אלף צנטריפוגות, וזאת למרות כל מאמצי המודיעין הישראלי והאמריקאי לשבש את מהלכיה. מפרסומים שונים עולה כי השיבוש נעשה בשיטות שונות, כמו פגיעה בציוד שנועד לבניית הצנטריפוגות או בהחדרת וירוס מחשבים (תולעת), שלפני כשבע שנים גרם לנזק לכ־1,000 צנטריפוגות. כאן צריך להדגיש כי לאיראן יש חמישה דגמים של צנטריפוגות. ככל שהדגם חדיש יותר, כך הוא מעשיר אורניום במהירות וביעילות רבות יותר.
בעזרת הצנטריפוגות הספיקה איראן ברבות השנים, למרות פיקוח סבא״א ובניגוד להחלטות מועצת הביטחון, לייצר כמות נכבדה של אורניום מועשר בשתי רמות. כ־9 טונות של אורניום בדרגה של 3.5% וכ־250 ק״ג של אורניום מועשר ל-20%. כמויות אלה יכולות להספיק לייצור חמש פצצות גרעין, אם החומר המועשר ברמות הנמוכות האלה יועשר לרמה של 93%.
אבל בנובמבר 2013 הושג הסכם ביניים, ואיראן הסכימה להגביל את תוכנית הגרעין שלה. מספר הצנטריפוגות הפעילות מהדגם הישן נקבע על כ־9,000. השאר הן צנטריפוגות, חלקן מדגמים חדישים, שהותקנו אך לא מסתובבות. כמות האורניום המועשר ברמה של 20% צומצמה משמעותית והפכה לבלתי רלוונטית. כמות האורניום המועשר ברמה של 3.5% ירדה מכ-9 טונות לכ-7.5 טונות. לפי ההסכם, בניית הכור באראק מתעכבת.
מדוע? מכמה סיבות. האחת שאיראן, גם כמדינת סף גרעינית - הגדרה שכבר עתה הולמת אותה - אינה מהווה איום קיומי על ישראל. תשאלו את ראשי המוסד מאיר דגן ותמיר פרדו. השנייה, שגם "הסכם רע" לפי נתניהו יפעיל פיקוח הדוק של עשר שנים ולכן ירחיק אותה מהיכולת להרכיב נשק גרעיני בעוד כמה חודשים. והשלישית, שלישראל תמיד תהיה שמורה האופציה לתקוף את איראן, אם זו תפר את ההסכם, ואם יימצא המנהיג הנחוש שיהיה לו אומץ הלב לקבל החלטה קשה כזו.
שם התמחה בחקר תנועת חמאס. מחקריו עבור השב"כ כללו ביקורים בבתי כלא כדי לראיין ולשוחח עם מנהיגי התנועה, ובהם מייסדה, שייח' אחמד יאסין. סוג כזה של מפגשים מוגדר בעגת המודיעין "חקירה חיובית". היא לא נועדה להוציא מבן השיח מידע על פעולות טרור אלא יותר להבין את האידיאולוגיה, את אמונתם ואת תהליכי העומק של אנשי הארגון. היכרותו העמוקה עם תנועת חמאס שימשה לו כבסיס לעבודת הדוקטור שכתב עבור אוניברסיטת חיפה.
כשנתבשרתי על מותו על ידי חברתו לחיים לינדה מישל, צייצתי על כך בחשבון הטוויטר שלי. קיבלתי כמה תגובות מעוקבים וממצייצים ישראלים. אך הופתעתי ממספר התגובות שבאו מחוץ לארץ, בהן לא מעט של מומחים בתחומו, שהעריכו את ידענותו המופלגת. אכן כמו שקורה לא פעם, אין נביא בעירו. זה נכון במיוחד לגבי ישראל.