הרוחות בישראל סוערות, זה בגלל החרם שהולך ותופס תאוצה ברחבי העולם ובגלל הטפטופים של טילים לאזור דרום הארץ.
זה עובר דרך מסיבת יום ההולדת ה-30 של בר רפאלי שכל אושיות התרבות היו שם (אנשים כמו רני רהב ודומיו), זה עובר דרך המעצר של עומרי חיון, הבלוגר לענייני רכילות (אני לא יודע אם זו ההגדרה הנכונה אבל אני מעריך שפחות או יותר) שנעצר ונחקר בענייני העלמות מס והודיע שהוא יעשה מסיבות עיתונאים כדי להכחיש מכל וכל את ההאשמות נגדו. אגב מר חיון, אם אתה במקרה נחשף לדברים - לפני חודשיים שלושה אמרת לי שתוך כמה דקות אתה מגיש נגדי תביעת לשון הרע, כנראה שזה לא הגיע אליי עדיין אז אם הגשת תשלח לי העתק לרדיו, אני מחכה לזה בכיליון עיניים.
כל אלו רבותיי הם דברים שדנו וחפרו בהם ועוסקים בהם ללא הפסקה. כל הפרשנים והחכמים למיניהם מתראיינים ועושים אירועים מדהימים כמו האירוע שבו ישבו זה לצד זה שלדון אדלסון וחיים סבן מאמריקה ויצאו למלחמת חורמה בחרם, איזה איחוד מופלא בין הדמוקרט לרפובליקן. אבל כל זה רבותיי לא משנה ויש דברים חשובים יותר שמטרידים את האזרח הקטן (שהחרם וסבן ואדלסון ועומרי חיון ובר רפאלי יכולים לקפוץ לו): אותו אזרח הולך על המדרכה ודורסים אותו ומכים אותו אופניים חשמליים וקורקינטים למיניהם, ובכל הערים בארץ כמעט מידי יום רוצחים בני אדם, וזה אלף ואחד דברים שאזרח מהשורה לא יכול להכיל אותם.
הנה, רק בסוף השבוע האחרון אירעו ארבע מעשי רצח - שני גברים נורו למוות ברמלה, אחד נורה למוות בכפר יונה, אחד נדקר למוות בתל אביב. פעם היו אומרים 'כמו שיקגו' היום בשיקגו אומרים מסוכן לנסוע לתל אביב כי תל אביב היא כמו שיקגו. מי שקרא את עיתוני סוף השבוע (למרות שאני שומע מהרבה אנשים שהם כבר לא נוגעים בסוף השבוע בעיתונים), ראה שהיה שם תיאור של העדות של "החבר'ה הטובים" שרצחו ושרפו למוות את הילד משועפט, מוחמד אבו חדיר. זה תיאור שמי שקרא אותו אני מניח שסמרו שיערותיו. כתוב שם איך הכו, שרפו ושפכו דלק כשהוא עוד היה בחיים עוד. יהודים! צעק פעם מנחם בגין.
הרכלנים ומפיצי השמועות פעם שנייה במהלך השנה האחרונה מריצים שמועות לגבי הזמר יגאל בשן. יגאל בשן הוא בחור נהדר וזמר ותיק צנוע, בלי פוזה ובלי דאווין. יש כותרת ענקית בסוף השבוע: "יגאל בשן נדקר ואושפז". מערכת השמועות סביב זה מגעילה. אני באמת פונה בתור מי שעובד בתקשורת כל כך הרבה שנים - לפעמים כשיודעים מה הסיפור צריך לדעת להניח לסיפור, לא תמיד בהכרח צריכים לחפור ולרכל. תעשיית הרכילות מתחילה בצורה מינורית, 'רב סרן שמועתי', תוך כדי גלגול השמועות, הופך לתת אלוף ולאלוף ולרמטכ"ל בשמועות וזה מביש ומביך.