הביקורת על ינון מגל חושפת את השנאה העצמית של השמאל. דעה

אלו שזעמו על דבריו של חבר הכנסת ינון מגל על "תרומתה של האומה הערבית לעולם" הם לא יותר מאשר בורים מתלהמים שמשמרים השקפת עולם ילדותית ומתעלמים מהעובדות

אבישי עברי צילום: יח"צ
ינון מגל
ינון מגל | צילום: פלאש 90

רבים זעמו על דבריו של חבר הכנסת ינון מגל בשבוע שעבר לאחר הרצח המזעזע של מלאכי רוזנפלד הי"ד. מגל כתב בדף הפייסבוק שלו: "אומה ערבית שכל מה שהיא מביאה לעולם זה דם ודם ודמעות – ולנו קוראים פושעי מלחמה. האנטישמיות חזרה ובגדול". חברי כנסת ועיתונאים מיהרו לתקוף את מגל וכמובן הציגו אותו כ"גזען" ה"מכפיש אומה שלמה" וכיוצא בזה. גלי הביקורת ברשת גרמו לחבר הכנסת לערוך מחדש את דבריו בפייסבוק, והוא תיקן ל"אומה ערבית שמביאה לעולם בעיקר דם ודמעות".

אי אפשר להתווכח עם העובדה שחומרים כאלה מהווים לפחות 90% מהחדשות שמספק לנו העולם הערבי ותחום ההשפעה המוסלמי בכלל. כלומר, אפשר להתווכח. מי שמוכן להתעלם מעובדות כדי לשמר איזו השקפת עולם ילדותית, מה שנקרא "פוליטיקלי קורקט", אכן יכול, טכנית, להתווכח עם קביעה כה פשוטה. אך הדבר ילמד אותנו עליו יותר מאשר על הנושא עצמו. ואכן, המתנפלים על חבר הכנסת מגל חשפו את עצמם כבורים מתלהמים המעדיפים לטמון את ראשם בחול ותו לא.

תגיות:
"ג'נין ג'נין"
/
"1001 גרם"
פיקוד העורף לוגוהתרעות פיקוד העורף