ועדת הריכוזיות: הביקורת על הליך בחירת מזכ"ל האו"ם הולכת וגוברת

בינואר 2017 יחולו חילופי גברי בבית הלבן, כשברק אובמה יסיים את תפקידו כנשיא ארה"ב. לא רחוק משם, בניו יורק, יפרוש באן קי־מון מכהונתו כמזכיר הכללי של האו"ם, ולראשונה בתולדות 70 שנות הארגון, יש אפשרות שתעמוד בראשו אישה.

שמות של מועמדים לרשת את באן קי־מון מוזכרים כבר חודשים, אך במקביל באו"ם מדברים הרבה על הצורך ברפורמה יסודית בבחירת המזכ"ל, הכוללת פתיחות ושקיפות להליכים. כבר בשנה שעברה השיקו ארגונים בלתי ממשלתיים קמפיין "1 ל־7 מיליארד", שמטרתו המוצהרת היא לקדם את שיתופם של מספר ניכר מקרב נציגי 193 הארצות החברות בהליכי הבחירה.

לאחרונה התקיימו שני כינוסים של נציגי מדינות חברות שדנו בהליך הבחירה. בכינוס של קבוצת Act (ראשי התיבות של אחריות, קוהרנטיות, פתיחות), שבה חברות 27 מדינות, באו לידי ביטוי תחושות התסכול והכעס ממה שמוגדר "ארכאיזם" ויש שמוסיפים "אנרכיזם" השולטים בהליכי בחירת המזכ"ל, ועלו דרישות לרפורמות בהליכים ולעדכונם ברוח המאה ה־21.

לפי בראיין אורקהארט, דיפלומט בריטי שכיהן בעבר בתפקידים בכירים באו"ם (היה ממקימי כוח השלום של הארגון) וצוטט לאחרונה ב"ניו יורק טיימס", "הליך הבחירה בשלב הנוכחי איננו חיפוש רציני אחרי מועמדים, ולא מתקיים בנושא דיון אמיתי". הכתבת הוותיקה של ה"טיימס" במרכז האו"ם, סומיני סנגופטה, התרעמה כי "אין שום הגדרה ברורה לתפקיד מלבד הציפייה שיפתור את בעיות העולם. אין שום נהלים להתמודדות על התפקיד ואין רשימה של הכישורים הנדרשים ממנו. הוא - וזה תמיד הוא - חייב להיות נחמד למעצמות".

גם במגילת האו"ם אין שום אזכור להליך מוגדר של בחירת מזכ"ל. עד כה הייתה זו מועצת הביטחון שהמליצה על המועמד המועדף על חמש המעצמות. משם עבר שמו של המועמד להצבעה במליאת העצרת הכללית ואושר ברוב. למעשה מדובר בצעד חד־צדדי של חמש החברות הקבועות במועצת הביטחון (ארה"ב, רוסיה, בריטניה, צרפת וסין), שמכתיבות לחברות הבלתי קבועות את המועמד שנראה להן מתאים. "המאמצים לרפורמה מבטאים את התסכול הגדל מהדומיננטיות של חמש החברות הקבועות, המתמקחות על ההשפעה על כל תפקיד חשוב במערכת", כתבה סנגופטה, "ההחלטה מתקבלת ברובה הגדול בסודיות, ישיבות מועצת הביטחון מתקיימות בפרטיות, והן בגדר מו"מ קשוח בין המעצמות".

מהביקורת הבוטה על המעצמות עולה גם הכרסום המתמשך במעמדן. "זו כבר לא אמריקה של פעם ולא רוסיה של העבר", אמר דיפלומט מערבי ל"מעריב־סופהשבוע", "שתי המעצמות איבדו הרבה ממידת ההשפעה שהייתה להן לפני שנים אחדות. הפעם גם יהיה קשה מאוד לחמש החברות במועצת הביטחון להגיע לקונצנזוס הנדרש, וזאת בגין המחלוקות והעוינות בין ארה"ב ורוסיה".

אחת הרפורמות הנידונות היא הארכת תקופת כהונת המזכ"ל מחמש שנים לשבע או יותר, והגבלה לתקופת כהונה אחת. כמו כן, עולות הצעות לביטול העיקרון שלפיו בחירת מזכ"ל חדש כפופה לתורנות בין אזורים. באן קי־מון נבחר כנציג מדינות אסיה, ולפי התור, המזכ"ל הבא צריך לבוא ממזרח אירופה.

היוזמה המרכזית היא בחירתה של אישה כמזכ"לית הארגון. על פי החלטה שאושרה ב־1946, בראש האו"ם חייב לעמוד "גבר בעל מעמד ובעל הישגים". ארגון זכויות נשים בינלאומי פתח בקמפיין במטרה לקדם בחירת אישה לתפקיד. מזכ"ל האו"ם לשעבר קופי אנאן וראשת ממשלת נורווגיה לשעבר הארלם ברונדטלנד פרסמו מאמר ב"ניו יורק טיימס", ובו תבעו ממועצת הביטחון לקיים הליך בחירה פתוח ומעמיק. לעומת זאת, שגריר רוסיה באו"ם ויטלי צ'ורקין, הידוע בלשונו החדה, הגיב בלעג על דברי אלה המצדדים בבחירת אישה. "המגדר של המועמד הוא בעל חשיבות משנית", אמר, "גם אפליה נגד גברים בלתי מתקבלת על הדעת".

היוזמה לבחירת מזכ"לית, הגם שהיא עדיין בחיתוליה, כל כך הלהיבה פעילות של ארגוני נשים, שלפני שנקבע אפילו המועד להגשת המועמדים, כבר הועלו שמותיהן של לא פחות משבע מועמדות אפשריות. הלן קלארק, ראשת ממשלת ניו זילנד לשעבר; נשיאת ליטא, דליה גריבאוסקאיטה; ראשת ממשלת דנמרק לשעבר הלה ת'ורנינג־שמידט; נשיאת צ'ילה מישל באשלה; קריסטלינה גיאורגייבה מבולגריה, המכהנת כנציבה האירופית לתקציב וכוח אדם; מזכ"לית אונסק"ו אירינה בוקובה; והצרפתייה כריסטין לגארד, יו"ר קרן המטבע הבינלאומית.

במקביל, לפי שעה אין נהירה של גברים להצגת מועמדותם. בשיחות מזכירים כמועמדים מועדפים את ראש ממשלת בריטניה לשעבר טוני בלייר ואת נשיא ברזיל לשעבר לולה דה סילבה. נידונה גם אפשרות שנשיא ארה"ב לשעבר ביל קלינטון יציג את מועמדותו (קיימת הסתייגות מסורתית ממועמדים שהם אזרחי חמש החברות הקבועות במועצת הביטחון, אבל אם לא יהיו מועמדים איכותיים, ההסתייגות הזאת תיעלם).

לפני שבועות אחדים רווחו במסדרונות האו"ם שמועות כי קטאר לוטשת עיניה לתפקיד ומתכוננת להציג כמועמד את ראש ממשלת קטאר לשעבר חאמד בן ג'אסם. אבל גם אם נכונות השמועות, אין שום סיכוי למועמד ממדינה הנחשדת בסיוע לטרור.

למרות הרוח החדשה, דיפלומטים רבים סקפטיים בנוגע לאפשרות שמשהו ישתנה. "להערכתי הסיכויים שהילרי קלינטון תהיה הנשיאה הבאה של ארה"ב הרבה יותר טובים ומציאותיים מהסיכוי שאישה תיבחר למזכ"לית החדשה של האו"ם", אמר ל"מעריב־סופהשבוע" דיפלומט ותיק המשרת באו"ם.