לכל אדם יש את הזכות לחיים, לחירות ולביטחון אישי", כך כתוב במסמך היסוד של האו"ם, כלומר הזכות לחיים גוברת על הזכות לחירות.
לצערנו, בעקבות פעילות של ארגוני "זכויות אדם", שוחררו בעבר כמה טרוריסטים ממעצר מנהלי וחיש מהר תרמו לביצוע פעולות טרור נגד אזרחי ישראל. רציחתם של גדי ודינה לוי ז"ל בחודש מאי 2003 על ידי פואד קוואסמה ממחישה את החשיבות של המעצר המנהלי. בישיבת הממשלה למחרת הרצח גילה ראש השב"כ דאז אבי דיכטר כי פואד קוואסמה שוחרר מהכלא הישראלי בדצמבר 2002. ההחלטה על שחרורו של קוואסמה התקבלה חרף המלצה של השב"כ להאריך את מעצרו. קוואסמה גויס לפיגוע ההתאבדות בהיותו במעצר בכלא, ושחרורו הלכה למעשה אפשר את הוצאת הפיגוע ורצח הזוג.
"מי בעד חיסול הטרור?" שאל אריק שרון בליל המיקרופונים. התשובה צריכה להיות חד משמעית - כל החברה הישראלית, מימין ומשמאל, יהודים וערבים.
על מערכת הביטחון והממשלה לפועל בנחישות נגד הטרור לא הבדל דת, גזע ולאום. כמובן שאין חולק שגם המעצר המנהלי צריך להתבצע בהתאם לכללים ולחוקים, כלומר עם הגבלת זמן ועם הגשת חומרים לבית המשפט, ועם הזכות לערער ועוד. אולם אסור לחלקים מהמחנה הלאומי להצטרף למקהלה הרדיקלית מהשמאל הקיצוני שמעדיפה את הזכות של המתקיף לטרור על פני הזכות שלנו לחיים.
התרעות פיקוד העורף