ה נתונים היבשים מתפרסמים, והתמונות ממלאות את האקרנים. אנחנו מדווחים על ממדי התופעה והטרגדיה, רואים את הפליטים שנדחסים לקליפות רעועות ויוצאים לים, צובאים על מרכזי יישובים באירופה. ובד בבד צופים במבוכה של הפוליטיקאים האירופים, שלא באמת יודעים איך להתמודד עם הסופה.
שום דבר בתמונת המציאות שגיבש לעצמו העולם המערבי מאז תום מלחמת העולם השנייה לא הכין אותם להתמודדות הזו. אבל עליהם לעבור עוד כמה שלבי התפכחות עד שיאמצו צעדים שונים לחלוטין. כי המציאות השלווה, השבעה והמנותקת של אירופה המערבית לא תחזור עוד.
אם לא נרצה להגיע לדיקטטורה המהונדסת של אלדוס האקסלי, צריך יהיה לרסק את כוחות השחור, להשאיר את הפליטים על אדמתם ושם להגן עליהם, עוד קודם שיהפכו לעקורים ומחפשי עבודה. אבל לזה אירופה עדיין רחוקה מלהיות מוכנה.