דוחות החצי־שנתיים של חברת החשמל לא היו טובים: ירידת מחירי הגז והתחרות על "לקוחות השמנת" עם יצרני חשמל פרטיים פגעו בהכנסות וברווח התפעולי. הוצאות של 900 מיליון שקל למימון תוכנית פרישה נדיבה ל־440 עובדים העבירו את חברת הענק מרווח תפעולי להפסד צורב. במרבית המקרים אפשר לראות בעלויות הסכמי הפרישה הוצאות חד־פעמיות, אבל בחברת החשמל מקווים שבעקבות 440 הפורשים, עוד קרוב ל־2,000 יפרשו במסגרת תוכנית ההתייעלות שמעלה אבק בארונות הברזל של משרדי ההנהלה.
מהפכת החשמל הפרטי משרתת בינתיים רק את התעשיינים ואת אנשי העסקים הגדולים, היכולים להתחבר לתחנות הכוח החדשות. התחרות בענף טרם הגיעה לצרכן הקטן, שימשיך לשלם את התעריפים הגבוהים יותר של חברת החשמל, ומן הסתם לממן גם את הפסדיה התופחים.
דנציגר היה יזם הייטק מצליח, שהתפרסם לרגע במדורי הכלכלה כאשר חברת התוכנה דיגיטל פיול נמכרה לחברה זרה תמורת סכום הנאמד ב־100 מיליון דולר. דנציגר היה אחד משלושת יזמי החברה. 100 מיליון דולר נחשבים לסכום בינוני בענף הסטארט־אפים, אבל כשמדובר בחלקם של היזמים, די בו כדי לאפשר ליזם המחזיק בנתח משמעותי לפרוש לחיים נוחים יותר. דנציגר היה אז בן 39, ומאז הפך למנטור להייטקיסטים, כתב ספר על ניסיונו כמנהל והפך לפעיל בעמותה לסיוע לנערים בסיכון. במסגרת פעילותו הוא פגש את כחלון, שכיהן כשר הרווחה. כשכחלון פרש מהליכוד והחל לתכנן את דרכו חזרה לפוליטיקה, הוא חזר ונפגש עם דנציגר, ההייטקיסט הלאומי־חברתי. "הייתי בגרעין המייסד, בין הראשונים. ביחד הקמנו את כולנו", אומר דנציגר.
"המטרה המשותפת: לצמצם פערים בחברה, להילחם בעוני ולהביא שכר ראוי לכל שכבות האוכלוסייה".
"בינתיים אני בעיקר שומע. יש כאן שר מוכשר ביותר שכבר התווה את התוכניות ופועל. דבר איתי בעוד כמה שבועות".
התרעות פיקוד העורף