תקדחו אותי: הפתרון האולטימטיבי לסיוט החגים שלא נגמר

לובוטומיה הוא הליך ניתוחי להפרדת אונות המוח, לטיפול בהפרעות פסיכיאטריות כמו דיכאון, שהיה נפוץ מאוד בשנות ה־40. הוא פותח על ידי הרופא הפורטוגזי (ולימים שר החוץ של פורטוגל), אנטוניו מוניז. פרופ' מוניז, פיתח שיטה מגניבה ולא כואבת בכלל, של קדיחת חורים בגולגולותיהם של המטופלים והזרקת אלכוהול בין האונות. הרעיון לטיפול הגיע מניסויים על שימפנזים, שהראו שחיתוך חלקים מקדמת המוח, הפכו אותם לפחות אגרסיביים. ההליך הנהדר הזה הפך לנפוץ בעולם, והשתכלל כך שהפך להיות פשוט וקצר, ואף בוצע בחדרו של רופא, שהשתמש במכשיר דמוי דוקרן קרח, שבאמצעותו ניקב את הגולגולת באזור בלוטת הדמעות, חלק רך ונוח לטיפול, כדי להרוס את האונות הקדמיות. הטיפול הצליח - המטופל יצא ללא ההפרעה שממנה סבל, אבל הפך להיות אדיש וחסר רגשות לחלוטין.