בנוסף לרצונה לשמר את בסיסיה הימיים בחוף הסורי, רואה רוסיה בסוריה מקפצה להרחבת השפעתה במזרח התיכון. פוטין, שמנהל בשנים האחרונות מדיניות חוץ לעומתית ומאתגרת מול ארה"ב, הבין שהנשיא ברק אובמה משנה את הדוקטרינה האסטרטגית הגלובלית של ארצו. החשיבות של המזרח התיכון לארה"ב נבעה בעיקר מהנפט הערבי. אך בקרוב תספק ארה"ב את כל צורכי האנרגיה שלה ממקורותיה, ותלותה בייבוא נפט בכלל ובמזרח התיכון בפרט תפחת בצורה ניכרת. מה עוד שמחירי הנפט ירדו מאוד בשנים האחרונות.
בעוד שארה"ב והקואליציה תוקפות בעיקר מטרות של "המדינה האסלאמית", 80% מתקיפות חיל האוויר הרוסי היו נגד המורדים המתונים, שנתמכים בידי ארה"ב, המערב, ערב הסעודית ומדינות המפרץ. רק כ־20% מהתקיפות כוונו נגד מטרות של "המדינה האסלאמית" וג'בהת א־נוסרה (השלוחה הסורית של אל־קאעידה).
למרות הבלגן הסורי, שבו בריתות מוקמות בן לילה ומתפרקות בבוקר, אפשר לזהות לפחות אינטרס אחד משותף לכל הצדדים המעורבים. ארה"ב, ערב הסעודית, מדינות המפרץ, איראן ורוסיה רוצות, מי יותר ומי פחות, כל אחת מסיבותיה, להחליש את ארגון "המדינה האסלאמית", שנתפס כאיום עליהן.
שר הביטחון משה יעלון חזר אומנם כמה פעמים על המנטרה כי "ישראל שומרת לעצמה חופש פעולה" בכל הקשור לאינטרסים שלה בסוריה. אך זו אמירה חסרת כיסוי. חופש הפעולה של ישראל, כפי שנכתב כאן עם היוודע ראשית הפריסה הצבאית של רוסיה בסוריה, הולך ומצטמצם.
תגובת אלעד מן: "מדהים לראות כיצד מנסה המשרד להציג כאילו הוא מקיים את דרישות הגילוי לפי חוק חופש המידע בלי לגלות למעשה כלום. המשמעות היא ריקון החוק ועקרון חופש המידע והשקיפות הציבורית מתוכן, וזלזול במבקשי המידע ובציבור. ראוי היה שהמשרד יפעל לפי ההנחיות המפורטות של משרד המשפטים בנושא, ויכבד את זכותו של הציבור לקבל מידע על עניינים שיש להם חשיבות ועניין ציבורי".
התרעות פיקוד העורף