ההתרחשויות בפריז מחייבות בחינה מדוקדקת של השתלשלות האירועים לפני הפיגועים ובמהלכם, וכן של מדיניותן של צרפת ושל שאר אירופה, ובעצם של דרכי ההתמודדות עם הטרור של המערב כולו.
התמודדות אפקטיבית עם טרור מחייבת הבנת התופעה על בוריה: הרציונל שמאחורי מבצעי הטרור, שיקולי העלות־תועלת שלהם, המניעים והמוטיבציות. יש לנתח את היכולות המבצעיות של ארגוני הטרור – שיטות פעולתם, דרכי גיוס והכשרה של פעיליהם, מתווי הפיגוע שהם מבצעים, התשתית הפיסית, האנושית והמבצעית, מאפייני ההערכות שלהם וההיטמעות באוכלוסייה האזרחית, הלוחמה הפסיכולוגית שאותה הם מפעילים ועוד. במקביל על המדינה המתמודדת עם הטרור לקחת בחשבון את הדילמה הדמוקרטית בלוחמה בטרור – הדילמה הנובעת מהצורך במיקסום האפקטיביות של הלוחמה בטרור מול הצורך לשמור על הערכים הליברליים־דמוקרטיים של המדינה.
על מקבלי ההחלטות בעולם המערבי להכיר כי לא מסכלים פיגועי טרור באמצעות ערכים אלא באמצעות מאבק ממושך נגד מבצעי הטרור ותומכיהם, תוך נטרול המוטיבציות שלהם, אולם את כל אלה יש לעשות תוך שמירה על הערכים הליברליים דמוקרטיים המאפיינים את העולם המערבי.
הדיון עם הרוב המתון בעולם המוסלמי לא יכול לבוא מתוך התבטלות וחשש. הוא חייב לבוא לידי ביטוי באומץ ובחוכמה ולהיות מבוסס על התובנה המשותפת שאין בעיה עם דת האסלאם אלא בעיה חמורה כיום בתוך דת האסלאם. בעיה המולידה טרור, אלימות פוליטית וזוועות שלא נראו כמותן בעידן המודרני. הרוב המוסלמי המתון חייב להתעורר ולצאת כעת נגד המיעוט הקולני והמסוכן שחוטף להם את דת האסלאם מתחת לידיהם, משום שאם לא יעשו כך, הם יהיו אלה שישלמו את המחיר, הן בארצות האסלאם והן בארצות המערב. לא מדובר בטובה שהמוסלמים צריכים לעשות לעולם המערבי. עליהם להציל את האסלאם מהאסלמיסטים הג’יהאדיסטים.