בערב יום העצמאות האחרון התכנסו ארבעה נשיאים בדימוס של בית המשפט העליון לראיון חג משותף ב"ידיעות אחרונות". מהקדימונים לראיון, שנמשכו לאורך השבוע שקדם לו, הייתה לי תחושה שהשמיים עומדים ליפול מהדברים הקשים והמייסרים שנשמע מהנשיאים בדימוס. אולם כשקראתי את הראיון המשותף נרגעתי. השמיים לא נפלו ובעצם לא היה בדבריהם כל חידוש, אולי אפילו הגזמה והקצנה מצד חלק מהנשיאים, שלעתים צל ההרים נחזה בעיניהם כהרים. ככלל, אהרן ברק ודורית בייניש נשמעו מודאגים יותר ממצבה הערכי והמוסרי של מדינת ישראל, יותר מהדאגה שהביעו מאיר שמגר ואשר גרוניס.
דווקא בשנה האחרונה בית המשפט העליון מפגין עצמאות יתר במחשבתו היצירתית. הוא איננו כנוע ואיננו מרכין ראשו ומתקפל בפני הרשויות האחרות, גם אם מפעם לפעם צץ מישהו כמו ח"כ מוטי יוגב, שמציע לעלות על בית המשפט העליון עם טרקטור מסוג D9. הנה, רק לפני שבועות אחדים ביטל בג"ץ חלק מהותי ממתווה הגז החיוני, שבעת גיבושו הקפידה הממשלה על קוצו של יוד לפעול כמתחייב על פי כל דין. לא היה מקום שבית המשפט העליון יתערב בעניין שלטוני צרוף, והמתווה, שלא אושר במלואו, תקוע עד עצם היום הזה למגינת לבה של הממשלה.
התרעות פיקוד העורף