אז מה קורה בחברת התרופות שזכתה לכינוי “מניית העם” ואשר כל חובב בורסה מתעניין בה. נתחיל בכניסתו של ארז ויגודמן לניהול טבע בתחילת 2014. המנכ”ל הטרי התקבל במחיאות כפיים והציפיות ממנו היו בשמיים. האנליסטים אהבו את המינוי תוצרת כחול־לבן, שהחליף מנכ”ל אמריקאי עם אסטרטגיה עסקית שנויה במחלוקת. לטבע החדשה נקשרו כתרים. פורסם שאחת מכל שש תרופות שנמכרות בבריטניה היא מתוצרת טבע. דווח שתרופת הקופקסון לטיפול במחלת הטרשת היא אחת מ־15 תרופות המרשם הנמכרות בעולם עם מכירות בהיקף של 5 מיליארד דולר לשנה.
את הסיבות לכישלונות הניהוליים האחרונים מיטיבים לפרט האנליסטים: היעדרו של תחליף נאות לתרופת הקופקסון, שמכירותיה תרמו בשיאן ל־60% מרווחי החברה. קצב ההשקעה בתרופות חדשות שאמורות היה להחליף את הקופקסון לא היה נאות, והמכירות גמגמו.
טבע ביצעה כמה רכישות ענק יומרניות (חלקן מומנו מהנפקת איגרות חוב), שנתקלו בקשיי עיכול ועדיין לא הוכחו ככדאיות מבחינה עסקית. הבולטת הייתה חברת התרופות הגנריות של אלרגן אקטיבס, שבה שפכה טבע 40.5 מיליארד דולר, סכום הגבוה כיום משווי השוק של מניותיה.
הפיאסקו האמיתי התרחש באחרונה כשטבע קנתה חתול בשק ששמו חברת רימסה המקסיקנית, ועוד שילמה יותר משני מיליארד דולר. כעת היא מתייפחת כל הדרך אל הבנק. עוד קודם לכן התיימר קונצרן התרופות הישראלי להשתלט במהלך עוין על המתחרה מיילן והשליך לפח האשפה הפיננסי מאות מיליוני דולרים עבור מניות שרכשו בטרם עת.
כל אלה עדיין לא מצדיקים את החלפת הנהלת טבע. ייתכן שהדרך להפוך למלך עולם התרופות היא באמצעות השתלטות על מתחרים, הגדלת המכירות, התייעלות והגדלת הרווחיות.
אך שרשרת התאונות הפיננסיות מרובות הנפגעים מעוררת סימני שאלה ביחס לטיב שיקול דעת ההנהלה ויכולתה לקרוא את תמונת המצב בשווקים הגלובליים. הנהלת טבע ממוקמת בפתח תקווה, וזה יפה ומחמיא מבחינת הגאווה הלאומית, הכחול־לבן והישראליות. זה מה שאלי הורוביץ, המנכ”ל המיתולוגי של החברה, רצה כל חייו. אבל ייתכן שנכון יותר שההנהלה תעתיק את מקומה לארצות הברית, תהיה קרובה יותר לקו החזית ותדע להגיב במהירות? הרי בסופו של דבר מדובר בהנהלה בלבד, ואין לחשוש לגורל המפעלים, הידע והמחקר והפיתוח שיישארו בישראל.
אם אפשרות זאת לא תישקל ברצינות, ייתכן שהתרופה מצילת החיים היא העמדתה של טבע על המדף (ממילא החברה נשלטת בידי מיעוט בעלי מניות) ומכירת מניות השליטה. העברת המפתחות לחברת ענק בינלאומית עשויה להיטיב עם בעלי המניות ולחסוך לטבע את הגורל שנגזר על נוקיה. אלא שמהלכים דרמטיים כאלה תלויים באורך פתיל הסבלנות של ציבור בעלי המניות שעדיין מאמין להסברי ההנהלה.