המילים "נחצה קו אדום" אומנם כבר איבדו ממשמעותן בתקופה האחרונה, כי מרוב שהם נחצו, הקווים האדומים כבר דהו, אך עדיין, מסתבר, יש מעשים ואמירות שקשה לתפוס שהם באמת קורים במציאות היומיומית פה.
כזו הייתה ההחלטה של חלק מהפוליטיקאים, וספציפית החלטתו של השר איתמר בן גביר, אדם שעצם מינויו הוא חציית קו אדום מהדהד, להגיע לאזכרות נופלים ביום הזיכרון בניגוד לדרישה מפורשת של המשפחות השכולות. יש לציין כמובן שהיו מספר פוליטיקאים שלנוכח דרישת המשפחות ויתרו על הגעתם.
נשים בצד את מה שהתרחש בבית העלמין בבאר שבע - המחאות, העימותים והקללות בעיצומו של יום הזיכרון, עד לא מזמן קודש הקודשים של מדינת ישראל, ונתייחס רק לשאלה המוסרית הבסיסית: איזה מין בן אדם מגיע לקברו של מת לאחר שמשפחתו ביקשה, דרשה, התחננה, שלא יגיע? כמה אטימות נדרשת בשביל לעשות דבר כזה?
זה לא משנה מה הרקע לכך - יהא זה חבר שהמשפחה לא מעוניינת בנוכחותו מסיבותיה או פוליטיקאי שהמשפחה לא מעוניינת בנוכחותו מסיבותיה. הכבוד הבסיסי כלפי מי שאיבדו את היקר להם מכל, כלפי הורים שמתמודדים עם הדבר הנורא ביותר שיכול לקרות לאדם, אמור לגרום לכל אחד, יהיה תפקידו אשר יהיה, להיענות לבקשתם, ללא כל היסוס.
להבדיל, איזה מין בן אדם מוצא לנכון לתקוף אדם ימים ספורים לאחר מותו, כשמשפחתו עדיין יושבת שבעה עליו? כנראה שבן אדם כמו ח"כ טלי גוטליב, שבער לה להביע את עמדותיה השליליות כלפי יהונתן גפן. אף אחד לא יכול להכריח אותה להצטער על מותו, אך אפשר להתאפק קצת לפני שמתבטאים נגד אדם שמת רק ימים ספורים קודם לכן. לא בגללו, זה כבר לא יפגע בגפן וספק אם היה מתרגש מדבריה של גוטליב גם אם היה חי, אלא בגלל כבודה של משפחתו האבלה בזמן שהיא יושבת עליו שבעה. נכון, מדובר במשפחה שתקשורת, פוליטיקה והתבטאויות בוטות לא זרות לה, ובכל זאת, אפשר לפחות בימי השבעה, לנהוג אחרת.
בין ההגעה לבית העלמין ביום הזיכרון בניגוד לדרישה מפורשת של משפחה שכולה ובין התבטאויות נגד יהונתן גפן כשמשפחתו יושבת עליו שבעה עובר קו משותף אחד, שבו הפוליטיקה גוברת על האנושיות הבסיסית. זה לא משנה מה המניע הפוליטי - עיקרון, אידיאולוגיה או סתם פנייה לבייס, הוא לא יכול לגבור על התנהגות אנושית ומוסרית כלפי משפחה שכולה או אבלה. זה נכון גם לגבי סתם אדם מן היישוב, אבל על אחת כמה וכמה לגבי נבחרי ציבור.
אבל במציאות הנוכחית, נראה שבשביל חלק מהפוליטיקאים פה, הרווח הפוליטי חשוב יותר מהכל - גם ממשפחה שניצבת על קבר יקירה. ד