רבים מאזרחי ישראל, גם אלה שהצביעו עבור הממשלה הזו, בוודאי מתקשים להבין ותוהים מדוע הממשלה הזו עושה כל שבידיה כדי לעורר חוסר אמון, כאוס, זעם, שנאה ופילוג - בהתנהלות שמוכיחה שהיא אינה ראויה לנהל את המדינה.

תסכל את העברת התקציב? הדרישה של אגודת ישראל מנתניהו
בניסיון להגיע להסכמות: נדחתה ההשבתה במעונות, המשא ומתן ימשך

גם אם נשים בצד את הרפורמה המשפטית והשלכותיה, הרי מה שמטריד את הציבור הרחב - בלי קשר לעמדה פוליטית - זה יוקר המחיה. ומה התברר שלשום? שמדד המחירים לחודש אפריל הציג זינוק בשיעור של 0.8% - פי 2 מהצפי - מה שללא ספק יביא את נגיד בנק ישראל להעלות שוב את הריבית, עלייה שהשלכותיה ברורות וידועות. מה שמוכיח, למי שעדיין היה בספק, שאנו חיים בצילה של ממשלה כושלת, שאומנם מנהלת את המדינה רק כחמישה חודשים, אבל בזמן הזה היא הצליחה לשכנע גם את תומכיה שהאינפלציה, עליות המחירים ויוקר המחיה לא מעניינים אותה.

כרמל שאמה הכהן תוקף את הצעת קרן הארנונה

רק כדי לחדד: אינפלציה של 0.8% לחודש ועליות מחירים של 2% בממוצע בפרק זמן כל כך קצר הם איום ממשי על כל כלכלה. למבוגרים שבינינו, האינפלציה הזו מזכירה את זו הנוראית שהייתה בשנים 1984־1985, כשהמדד הגיע ל־27.4% בחודש. אלו ימים שבהם כלכלת ישראל הגיעה לשפל הזכור לדראון. חשוב גם להדגיש שמדד אפריל התפרסם בשעה שבמדינות המתפתחות האינפלציה, שנוצרה בשנתיים האחרונות כתוצאה ממגיפת הקורונה והמלחמה בין אוקראינה לרוסיה, דועכת. וכך, מדד אפריל בישראל היה כפול מהמדדים בארה"ב, האיחוד האירופי ובריטניה.

מה שברור הוא שעליות מחירים של כ־9% בדיור, 4% של הירקות והפירות, 2.5% בתחבורה, 9.5% של החלב ומוצריו ו־8.2% של החשמל - זו הזנחה של ממשלה שהתעלמה מיום הקמתה מנורות אדומות שדלקו לנגד עיניה. במקום לפעול ולבלום את המגמות השליליות שנחשפו לעיניה, היא התעסקה בחשמל כשר, בחוק המתנות, בחוק החמץ ובחוקים פרסונליים נוספים - רק לא בעיקר.

ממשלה אחראית וראש ממשלה אחראי היו עוצרים כאן ועכשיו את רוב הכספים הקואליציוניים - שהם שערורייה בפני עצמה - מכריזים על מצב חירום לאומי כלכלי ומתגייסים לבלימת האינפלציה ועליית המחירים. אלא שבמקום לעסוק בזה, הונחו השבוע על שולחן ועדת הכספים עיקרי ההסכמים הקואליציוניים, שכוללים תקציבים קואליציוניים מעוררי חלחלה.

ומה עם תקציב לרפורמות שהממשלה הזו התחייבה לבצע? למשל, בלימת האינפלציה, טיפול בדיור, ביוקר המחיה, בצמיחה, בחינוך שהידרדר לשפל מדאיג, במערכת הבריאות הקורסת. שלא לדבר על פשע גואה ללא מענה ומצב ביטחוני מטריד.

הממשלה הזו מעוררת דאגה רבה בהתנהלות שלה. זה כבר לא עניין של עמדה פוליטית, זה ניכר בכל צעד של הממשלה הזו. בעיקר כשמתבוננים בהתנהלותה בהסכמים ובתקציבים הקואליציוניים, שמותירים תחושה של "חטוף כפי יכולתך" מקופת המדינה.