אתם יכולים להיות בטוחים שהשר לביטחון לאומי איתמר בן גביר לא ידע דבר וחצי דבר על מבצע מגן וחץ לפני שזה יצא לדרך. ראש הממשלה מר בנימין נתניהו פשוט הדיר אותו מההתייעצות הקודמת למבצע, שהתקיימה עם שר הביטחון יואב גלנט, השר לנושאים אסטרטגיים רון דרמר וראשי מערכת הביטחון.
הקבינט המדיני־ביטחוני, או בשמו הרשמי "ועדת השרים לענייני ביטחון לאומי", לא התכנס לפני קבלת ההחלטה של ראש הממשלה ושר הביטחון על מנת לאשר את המתקפה על שלושת בכירי הג'יהאד האסלאמי, שנתנה את האות לתחילת המבצע. הקבינט לא התכנס גם לפני תחילת מבצע עלות השחר בקיץ שעבר, בהנהגתו של ראש הממשלה דאז יאיר לפיד, ומר בני גנץ שהיה שר הביטחון.
בשתי הפעמים, גם נתניהו וגם לפיד קיבלו אישור מהיועמ"שית גלי בהרב מיארה כי הואיל ולא מדובר במבצע שיגרום למלחמה, הם רשאים להחליט על כך בעצמם, ללא צורך לקבל אישור מהקבינט המדיני־ביטחוני. כלומר, מזה אתה למד כי רק במקרה שבו קיים חשש מוחשי לפריצת מלחמה טוטאלית, יש לקבל אישור מהקבינט לפתיחת מבצע צבאי.
קצת היסטוריה
עוד במהלך מלחמת העצמאות עלה הרעיון שתוקם ועדת שרים שתפקח על ניהול המלחמה, אך ראש הממשלה ושר הביטחון דאז, דוד בן־גוריון, התנגד נחרצות להקמתה. הוקמה ועדת שרים לענייני ביטחון, אך היא כמעט לא התכנסה. כניסת לוי אשכול ללשכת ראש הממשלה בשנת 1963 רוממה את מעמד ועדת השרים לענייני ביטחון, והפורום החל להתכנס לעתים תכופות יותר ובאופן ממוסד.
ועדת אגרנט, שהוקמה לאחר מלחמת יום הכיפורים, המליצה לראשונה על הקמת קבינט, ועל הסמכת צוות שרים מצומצם (עד חמישה שרים) בראשות ראש הממשלה לקבל החלטות בעת מלחמה, כשאי אפשר לזמן את הקבינט או את הממשלה. רעיון הקמתו של הקבינט המדיני־ביטחוני בישראל שב והועלה במצעה של מפלגת המרכז בראשותו של יצחק מרדכי בבחירות 1999. מפלגת המרכז הציעה להקים קבינט מדיני־ביטחוני למען יישום יעיל של מדיניות השלום והביטחון.
הוצע כי בישיבות הקבינט עצמן ייטלו חלק באופן קבוע ראש הממשלה, ממלא מקומו, המשנה לראש הממשלה, מנכ"לי משרד הביטחון, החוץ והאוצר, הרמטכ"ל, ראש השב"כ, המזכיר הצבאי של ראש הממשלה, מנהלי המו"מ המדיני וגורמים ממלכתיים בהתאם לצורך. רעיון הקבינט המדיני־ביטחוני נוצר במטרה לספק גוף מייעץ מיוחד, מקצועי ואובייקטיבי לממשלה.
ובחזרה לבן גביר. הואיל והיועמ"שית פטרה את נתניהו מלהביא את עניין מבצע מגן וחץ לפני הקבינט, נראה שמר בן גביר אפילו לא ידע על העניין, וכך הצליח ראש הממשלה להדיר אותו מהחלטה. מצד שני, הזמן שהתפנה לבן גביר אפשר לו במהלך המבצע לקפוץ מראיון עיתונאי אחד לשני, אך ניכר כי ביבי לא נותן בו אמון רב וחושש כי ידליף, גם אם לא יעשה זאת בכוונה. לכן הוא מעדיף שלא לכנס את הקבינט.
על כל פנים, לבן גביר לא הייתה שום השפעה על המבצע.
מעצבי המדינה
לדעתי, שניים הם שעיצבו את מדינת ישראל – הנחמדה, הטובה היהודית והדמוקרטית. מצד אחד דוד בן־גוריון ומצד שני פרופ' אהרן ברק.
בן־גוריון עסק יותר בחיי היומיום של המדינה, אך גם בעניינים שברומו של עולם כשהביא לנו את הממלכתיות באמצעות ביטול ארגוני הפורשים, הפלמ"ח וההגנה, והקים את צה"ל.
ברק עסק בעניינים משפטיים וערכיים, בשפע פסיקותיו ואמירותיו שמחלחלות לכל תחום כמעט בחיינו. הוא הציל רבים מקציני צה"ל הבכירים, שבלעדיו היו עומדים לדין בבית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג באשמת ביצוע פשעי מלחמה. ההערכה העצומה שלה הוא זכה מנעה מנכבדים בתחום המשפט מלהעמיד את אותם קצינים בכירים לדין, משום שהם סמכו והאמינו בשיקול דעתו של ברק שיעשה את העבודה בביתו, במדינת ישראל.