דקות לפני שהתחלתי לכתוב את השורות האלה, פורסם שניצב נתן בוזנה, המכהן כראש אגף סיף לסיכול הפשיעה בחברה הערבית, פורש ממשטרת ישראל, והוא למעשה הניצב ה־11 שפורש מתפקידו בתקופת כהונתו של המפכ״ל הנוכחי רב ניצב יעקב שבתאי. איני יודע מהן הסיבות שהובילו לפרישה, אבל אני רואה בפרישה הזאת טעם לפגם וחוסר כבוד לנרצחים. לא מפקירים פצועים בשטח ולא נוטשים משימה לאומית.
רצח בקלנסווה: גבר כבן 40 אותר ללא סימני חיים בעיר
רצח נוסף במגזר הערבי: גבר בן 47 נורה למוות ברמלה
כשראיתי את הפרסום הזה לא הופתעתי, אבל דאגתי גברה. רק בימים האחרונים עלה מספר הנרצחים בחברה הערבית מתחילת השנה הנוכחית ל־90. זהו מספר הזוי, כואב, מכעיס ומזעזע בעיניי. במאמרי זה אני מבקש לשאול: מי אחראי על התופעה הזו, ולמה לא עושים דבר כדי למנוע אותה או לכל הפחות לצמצמה?
אחד האחראים הראשיים לטיפול בתופעה הוא השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר, שאלוף בלעשות רעש, אבל בפועל עד עכשיו לא עשה כלום כדי לשפר ולו במעט את הביטחון האישי של כל אזרחי ישראל. במשך חצי שנת כהונת הממשלה הוא ישב באולפנים וחיפש מיקרופונים וכותרות.
האם הוא מסוגל להסתכל על התמונה העצובה ולהודות שהוא לא מבצע טוב את תפקידו? אתם ודאי שואלים: מדוע אני ממהר להגיד שהשר לביטחון לאומי נכשל? התשובה: מי שבונה קמפיין פוליטי המבוסס על החזרת ביטחון אישי, מיגור פשיעה ויצירת משילות - ולא מבין שאחרי הבחירות הגיע הזמן לעבוד ולא לדבר, הוא כושל.
עוד גורם חשוב ומשמעותי שאחראי לטיפול בתופעה לתפיסתי הוא יו"ר רע״מ, ח"כ מנסור עבאס, שבצעד מביש החרים שלשום את הפגישה של ראש הממשלה בנימין נתניהו עם חברי הכנסת הערבים בנושא הפשיעה, ואף העביר מכתב לאנשי ראש הממשלה עם דרישות. ו
אני שואל: אין לך בושה? אתה מדבר כל הזמן על הפשיעה ועל כמה הממשלה לא עושה כלום, אבל כשמזמינים אותך לפגישה כמנהיג ציבור אתה מחרים אותה בגלל האגו? הרשׁה לי לחדש לך משהו שאולי שכחת: למנהיגי ציבור יש אחריות על מה שקורה בחברה שלהם. תכבד את הציבור שלך כי זה מגיע לו. הגיע זמן להציל חיי אדם ויפה שעה אחת קודם. כולם צריכים לשלב כוחות ולהבין שלא משחקים בחיים.