1. משמחה לאבל

ביום בחירות 2021, ברחבה שליד הקלפי בשכונה שלי בירושלים, נתקלתי בשמחה רוטמן. הקלפי התמקמה בבית הספר דנמרק, והשכונה עצמה, על התפר בין קטמון הישנה (טובי המפד״לניקים, ע״ע הסדרה ״סרוגים״) לקטמונים (שיכונים של פעם), היא שכונה מעורבת. מיזוג עדות ומגזרים.

בעשור האחרון התנחלו כאן חובשי כיפות סרוגות - רוכשים דירות עמידר הרוסות, משפצים ומרחיבים ובונים מחדש. אז כבר הקימו באזור בית ספר ממ״ד ותיכון דתי, ומסתובבות ברחובות אמהות צעירות עם בנדנדות ושיער ארוך, לבושות בשמלות פרחוניות קלילות עם שרוולים קצרים. לא הציבור של בצלאל סמוטריץ' ואביחי בוארון. אורי אורבך ז״ל הגדיר את האוכלוסייה הזו ״דתיים נורמליים״.

רוטמן יצא מהרכב מלווה במספר פעילים שהיו מצוידים במגפונים, והחבורה החלה לדקלם סיסמאות. קראתי את המדבקות על הרכב ואת הכתובת על הקיר. זכרתי היטב שעוד באפריל 2019, במו״מ הקואליציוני להקמת ממשלה שלבסוף לא קמה, סמוטריץ' דרש שהמדינה תממן אירועים קהילתיים ותרבותיים עם הפרדה מגדרית. אמרתי למי שהתגודדו סביבנו - רוטמן והמפלגה שלו זה לא מה שחשבתם. הם באים לשנות את פני השכונה. זאת בדיוק השיטה: הרוב הדומם יתעסק בחיי השגרה שלו, והמיעוט החרד״לי המיליטנטי ידרוש הפרדה במתנ״ס ובאירועים השכונתיים.

רוטמן לא אמר ״מה פתאום, האג׳נדה שלנו אחרת״. הוא השיב בנימה התוקפנית והיהירה שלו - כן, אנחנו נפעל לתת ביטוי למי שמעוניין באורח חיים דתי, כי זו מדינה יהודית, ואם לא מתאים לך, תעברי שכונה. אבל את ביתי בניתי בעשר אצבעותיי, הרכבתי אח עצים בסלון, שתלתי ורדים בגינה ורכשנו כבר חברים בקהילה, כך שהרעיון לעבור דירה לא ממש הסתדר לי. רוטמן לא ויתר, הרים קול ונפנף בידיו. פניו האדימו. נרתעתי ונסוגותי לאחור.

באותו רוטמן הבריון צפיתי במוצ״ש בסרטון שצולם ברחובות ניו יורק. לא ברוטמן השולט ביד רמה בוועדה שבראשותו ומשתיק כל ציוץ, אלא בפוליטיקאי שצעד ברחוב במנהטן כמעט כאחד האדם (אם כי בליווי מאבטחים) ונחשף לצעקות המפגינים נגדו. לא עזרו החליפה והעניבה. הבריון השכונתי פרץ החוצה, התנפל על המפגינה, תפס אותה בכוח ותלש מידיה את המגפון. כל שומר שבת יודע כי מגפון זה ״מוקצה״, כלומר אסור לגעת בו עד מוצ״ש, אבל רוטמן - כמו אותו צדיק מהמעשייה החסידית, קובע כללים לעצמו. אצל כולם שבת, אצלו יום חמישי.

לפני שנתיים הוא בא אלינו לשכונה. לפני כמה חודשים, הוא בא אל המדינה. העיקרון הוא אותו העיקרון, לשנות את כללי המשחק ולהשליט על הרוב את הנורמות של מיעוט פעלתן ודורסני. ומי שלא מתאים לו, שיעבור מדינה. כאן לא נולדתי, אבל כאן נולדו לי ילדיי, וכאן בניתי את החיים שאני אוהבת, אז הרעיון לעבור מדינה לא ממש הסתדר לי. רק שרוטמן טעה. הרוב הדומם התעורר, מילא את הכיכרות ובלם את תוכניתו לשנות את כללי המשחק, לפחות בינתיים.

2. הערוץ של פוטין

ציטוט קצר, בטרם נדבר על חילול זכרם של שלושת החיילים הי״ד בשידור בערוץ 14. לעיונכם. ״גבר לא שווה זכויות לאישה. הוא לא טוב יותר ולא גרוע ממנה, הוא שונה. משפחה שאין בה ראש, אין חלוקה לתפקידי גבר ותפקידי אישה, היא לא משפחה, היא חברת מניות שתתפרק במשבר הראשון.

מכאן כמות אדירה של גירושין: אנשים מקימים משפחה מתוך הנחה שקרית לפיה נמחקו ההבדלים בין גברים ונשים ואפשר לסכם על הכל. ואם לא, מתגרשים ומתחילים מחדש. זאת לא סתם גישה שהיא מנוגדת לערך של משפחה, זוהי גישה שמובילה להשמדת משפחה כמוסד, להקמת בריתות זמניות של הורה אחד והורה שתיים״.

לא, הציטוט לא שייך לאבי מעוז. אלה דבריו של פיוטר אקופוב, עיתונאי והוגה דעות רוסי. אקופוב הוא יעקב ברדוגו של פוטין. צפיתי בשידור המזעזע ההוא בערוץ 14 מספר פעמים. ביקשתי לזהות ולו קול שונה אחד, ולו מחאה זהירה והססנית ככל שתהיה, נגד האמירה שכל כולה חילול הקודש ופגיעה ברגשות הציבור. אבל לא, כולם דיברו במקהלה מכוונת היטב. הכתב הצבאי, המנחה, כולם. בהיתי במסך והקשבתי והתחלחלתי בכל פעם מחדש.

ולא, זאת לא מעידה, לא פליטת פה של הכתב והמנחה כאחד. זאת לא הייתה פדיחה. זהו חלק מחושב ואינטגרלי במלחמת תרבות. הבעת עמדה שתואמת בצורה הכי מדויקת את השקפת העולם המשותפת לשמחה רוטמן־יריב לוין, לסיעות החרדיות מחד ולבעלי הערוץ, מאידך. נא להכיר: ויאצ'סלב (יצחק) מירילשווילי, בנו של המיליארדר מיכאיל מירילשווילי. האב והבן מתגוררים בארץ, אבל את כספו עשה האב - בדומה לאוליגרכים אחרים - מהמרחב הפוסט־סובייטי, על הריסותיה של האימפריה שקרסה והתפרקה בתחילת שנות ה־90. אין פלא שהוא עדיין מחובר לאזור ולפוליטיקאים.בין היתר, מיכאיל מירילשווילי משמש כיו״ר ארגון ידידות ישראל־מדינות מרכז אסיה הסובייטיות לשעבר.       

אוזבקיסטן־טג׳יקיסטן־טורקמניסטן־קזחסטן. המשטרים במדינות האלה, רובם ככולם, שותפים לגישה שמרנית פטריארכלית שאותה אבי מעוז היה מאמץ בשתי ידיו. בשנת 2017 נחקרו האב והבן בפרשה (אחת מני רבות) של אריה דרעי. לא, אני לא מתייחסת כאן לסוגיות הון ושלטון, מה שמשמעותי הוא שמירילשווילי וראשי ש״ס חולקים ערכים משותפים והשקפת עולם.

ובחזרה למוסקבה. בליל ראש השנה (אין קשר לחגים שלנו כמובן) נשא שליט רוסיה ולדימיר פוטין נאום מכונן. בנאום הוא פרש בהרחבה את משנתו המדינית והדתית. מהנאום משתמע בבירור כי מלחמת רוסיה נגד אוקראינה היא למעשה מסע צלב שמנהלת האימפריה הרוסית המתחדשת נגד העולם הליברלי, נגד ארה״ב ומדינות מערב אירופה. פוטין תקף בחריפות את הקהילות הלהט״ביות והדגיש כי ״משפחה זה גבר ואישה בלבד״ וכי אלוהים הוא גבר־גבר ולא דמות חסרת מין. הידעתם? אנשי התעמולה של פוטין מכנים את אירופה ״גיירופה״. יבשת הגייז.

זאת ועוד: בפברואר השנה הטיל נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי עיצומים על 164 אנשים שלדבריו פעילים לטובת רוסיה במלחמה הנוכחית. מספר 134 ברשימה - מיכאיל מירילשווילי. לא נרשמו חילוקי דעות כלשהם בין האב לבן באשר למלחמה. ערוץ 14 מתייצב לאורך כל הדרך המדממת לצדה של מוסקבה.

ולא בכדי. החל בתמונות ענק של נתניהו ופוטין עם הכיתוב ״ליגה אחרת״, שהתנוססו לא מכבר מעל איילון, עבור בהתבטאויות סמוטריץ' ואנשי ש״ס בסוגיית המלחמה במזרח אירופה וכלה כאמור בעמדה החד־משמעית של ערוץ 14, התמונה הולכת ומתחדדת. זה הרבה מעבר לפוליטיקה, מדובר במלחמת תרבות.

חלוקת התפקידים בין נשים לגברים במשפחה ובחברה, מהעידן שבו נשים טרם יצאו לשוק העבודה. חיבור בין הנהגה פוליטית לסמכויות דתיות רוחניות ועוינות גלויה כלפי העולם המערבי. אבי מעוז מדבר מגרונם של הוגי דעות במוסקבה. אנשי תעמולה של פוטין מדברים מגרונם של השדרנים והמנחים בערוץ 14. מצאו את ההבדלים.

ההפגנה מול ביתו של יצחק מירילשוילי, הבעלים של ערוץ 14, (צילום: קבוצת נהון)
ההפגנה מול ביתו של יצחק מירילשוילי, הבעלים של ערוץ 14, (צילום: קבוצת נהון)


טועה מי שסובר שערוץ התעמולה מסתפק במערכה פוליטית שבה הוא מתייצב לשירותו של בנימין נתניהו. הארץ לא תשקוט גם אחרי לכתו של נתניהו, כי זוהי מלחמת תרבויות. העימות בין חזון מדינת היהודים לחזון מדינת החרדים. ואולי חשבתם כי שני העיתונאים שהטילו דופי בחיילים שנרצחו בגבול מצרים, הכתב הצבאי הלל ביטון רוזן והמגיש בועז גולן, שחיללו את זכרם של הנופלים ברמזים סקסיסטיים מבחילים, מציעים חלופה.

נגיד, שהשניים מתנגדים לשירות המשותף של בנים ובנות בפרט ולגיוס בנות בכלל, ולעומת זאת מצדדים בגיוס עשרות אלפי תלמידי ישיבות חרדיות לשירות סדיר וכתוצאה מכך, בגיוס מאות אלפי גברים חרדים לשירות מילואים בשנים שלאחר מכן. אז חשבתם. הערוץ מצדד בחוק של משה גפני שנועד להשוות בין חיילים וקצינים של צה״ל לתלמידי ישיבות חרדיות ואברכים. ערוץ 14. ליגה אחרת.