אתמול, יממה לפני ההחלטה על הרכב הוועדה לבחירת שופטים, כשהמערכת הפוליטית הייתה כמרקחה לקראת ההחלטה שאמורה להתקבל היום, אפשר היה לחוש לאיזה שפל הידרדרנו. ברור שכל החלטה שתתקבל תוסיף כאן עוד נדבך לכאוס ולקרע שהולך ומעמיק, ומתוך כל זה קשה שלא לשאול: איך זה שעד לרגע זה לא קם כאן מנהיג צדיק אחד בסדום מקרב הממשלה, שיתייצב בשער ויזעק: "רבותיי, עצרו ופקחו עיניים - לפנינו מדינה בהתפוררות ערכית וחברתית".

"כל יום נרצחים כאן ערבים ויהודים, כשהפשע משתולל ומטיל את אימתו על כל בית, הכלכלה בהידרדרות מדאיגה, החינוך בשפל נוראי, ואויבנו הרבים, שאינם נחים לרגע, רואים ושומעים את קולות השבר שבוקעים מתוכנו ומבינים שזאת שעת הכושר להוכיח שמדינת היהודים והציונות זו אפיזודה חולפת, ושזה הזמן להביא לחיסולה ולסיומה. הם פועלים כדי ליישם זאת, ואנחנו עוסקים בתפל?".

כשניהול המדינה מבוסס על אינטרסים צרים של מפלגות, של סקטורים, של כאלה שמתגעגעים לימים שהיינו עם של שבטים וכשאין שוויון בנטל - היה מצופה שמתוך המנהיגות הרופסת הזו יצוץ כאמור צדיק חכם אחד שיאמר: "האם בגלל הרכב בית המשפט והרכב הוועדה לבחירת השופטים אתם רוצים להרוס את המדינה? את יצירת המופת הזו שהעם היהודי ערג וציפה לה 2,000 שנה? שלא לדבר על המחיר ששילמנו כדי להביא לפריחתה.

כמה דם, יזע ודמעות זה עלה לנו, ואיפה החוכמה היהודית? איך עם למוד גלויות, פרעות ושואה יכול להיות נתון בידיהם של מסיתים, מחרחרי מדון, פילוג ושנאה, עם דרישות ומחשבות הזויות, שפוגעות במרקם העדין שנבנה כאן במאמצים רבים לאורך שנים"?

עולה התהייה: איך זה שעדין לא קם בממשלה הזו מישהו שישאל: "סליחה, מה בוער עם המהפכה הזו? 75 שנים המדינה הזו התנהלה עם החוקים, השופטים והמשפטים הללו ללא מהפכות. עברנו מלחמות קשות, משברים לא פשוטים, חילופי שלטון ושרדנו". דווקא עכשיו, במציאות כל כך קשה ביטחונית, חברתית וכלכלית היה נכון לאפסן את המהפכה ההזויה הזו, להחליט על פסק זמן של שנתיים לטיפול בבעיית החוק והמשפט בישראל, שאין חולק שהם זקוקים לתיקון ולטיפול שורש.

במקביל, מקימים ועדה ממלכתית משמעותית, שתורכב ממיטב המשפטנים וחכמי העם היהודי, שיישבו על המדוכה ללא הפסקה לאורך שנתיים, על מנת לגבש בסיס לחוקה ולקבוע כללים לבחירת שופטים ולמעמדו של בית המשפט העליון, שיהיו מקובלים על כלל תושבי מדינת ישראל.

מה שמתנהל לנגד עינינו בימים אלה זו למעשה מלחמת אגו מכוערת והזויה, שחוץ מלהרוס כאן כל חלקה טובה, היא לא מועילה לאף אחד חוץ מאשר לאויבנו. מאות אלפי המפגינים שמביעים את מחאתם כל שבוע נגד ההפיכה המשפטית־משטרית הזו, כבר 23 שבועות, ומאות אלפי תומכיהם השקטים, שמביעים את תמיכתם מהבית - זו למעשה המפלגה החדשה הגדולה ביותר היום במדינת ישראל. בניגוד לתווית השמאלנית שמנסים להדביק לה, זו לא מפלגה של השמאל, לא של המרכז וכמובן לא של הימין. זו מפלגה למען מדינת ישראל ותושביה, שנולדה מתוך דאגה לעתיד המדינה הזו.

זה שדמויות פוליטיות, בעיקר של האופוזיציה, מתייצבים מדי שבוע על במותיה, לא משייך אותה לשום מפלגה. מכאן, שיש בכוחה ליצור כאן תקדים היסטורי. אם הממשלה הנוכחית לא תשכיל להבין שהחלטותיה והתנהלותה ממשיכים לפגוע במדינה וברוב אזרחיה, באמצעות חוקים הזויים ולא דמוקרטיים, היא רק תעצים את כוחה של מפלגת ההמונים, שתשבש את החיים במדינה ותגרום בכך לנפילתה של הממשלה הזו.

בימים האחרונים נראה שראש הממשלה נתניהו למד להבין ולהכיר בכוחה ובמשמעותה של מפלגת ההמונים. הוא קשוב לה מאוד ונוטה לקבל את דרישותיה, מה גם שברור לו שעתידו הפוליטי נתון בידיה. כשנתניהו נתון ללחצי חלק מחבריו בליכוד ושותפיו לממשלה, הוא חייב לקבל החלטה לאן הוא הולך. מכאן, שהימים הבאים יהיו מבחן חשוב עבורו ועבור המדינה.