דווקא בימים אלה, במלאת 56 שנה לסיום מלחמת ששת הימים, המלחמה שלה מייחסים את הניצחון הגדול והמזהיר של מדינת ישראל על אויביה, חשוב לשאול את עצמנו את השאלה הקשה, אך הנחוצה מאי פעם: האם באמת ניצחנו במלחמה? 

תערוכה חדשה חושפת צילומים נדירים ממלחמת ששת הימים
"הכל יהיה בסדר, אל תדאגו": מכתבי הלוחמים במלחמת ששת הימים נחשפים

מלחמת ששת הימים הייתה הצלחה מבצעית מזהירה, כאשר במבצע אמיץ, מתוכנן ומבוצע באיכות מעוררת פליאה, השמיד חיל האוויר הישראלי תוך יום את רוב חילות האוויר של צבאות ערב ושוחררו חלקי מולדת עם המקומות הקדושים ביותר. הצלחות אלו העלו את המורל והגאווה של המדינה הצעירה והחלשה ושל כל העם היהודי, בישראל ובתפוצות. הוכחנו לכל העולם כי אנחנו יודעים להילחם. 

אך ההצלחה המסחררת המבצעית הזו לא מונפה להישגים מדיניים. להפך. בתוך תשעה ימים הודיעה מדינת ישראל לאויביה, דרך ארצות הברית, כי היא מוכנה לוותר על רוב השטחים שכבשה תמורת הסכמי שלום. כלומר, האויבים הבינו שישראל מפחדת ממלחמה נוספת, עד כדי כך שהיא מוכנה להחזיר הכל רק בתמורה להבטחה שלא תותקף שוב.

יתרה מזו, בכך הבינו אויבינו שיהודים לא מכבדים אדמה ולא נטועים במקום באופן עמוק. זה נוגד את ערך האדמה באסלאם שמקדש בעלות על אדמה כסמל לעושר, לקשר עם אלוהים, לכוח ולקשר אל המקום. מבחינת האויבים שלנו, אם היהודים, אשר היו בגלות אלפיים שנה, מוכנים מיד להחזיר לאויב את המקומות הקדושים ביותר להם מיד אחרי ששחררו אותם, אין להם אחיזה כאן וניתן להביס אותם בקלות. הם אולי חזקים בטכנולוגיה, אבל הם לא מאמינים שהאדמה באמת שלהם. במקרה כזה זה רק עניין של זמן ולחץ עד שיסתלקו.

מדינות ערב הסמוכות סירבו לקבל את האדמות בחזרה. זאת מסיבה אחת – הן היו בטוחות שניתן להביס את ישראל ולהשמיד אותה ולשחרר את הכל. בספרו "התהום" שיצא לאור בשנת 2011, מסביר אלי אבידר, אז דיפלומט מנוסה בעבודה עם מדינות מוסלמיות ולימים חבר כנסת, את הפער בתפיסת הזמן בין יהודים לערבים, בין ישראל לשכנותיה. הוא מסביר כי תחושת הזמן בתרבות הערבית ובאסלאם שונה מהותית מתחושת הזמן המערבית שמדינת ישראל מזדהה איתה. חיפזון הוא דבר בזוי וכל תהליך לוקח זמן, ודאי תהליך חשוב שיש בו סכסוך מהותי.

לא מספיק לנצח בקרב אחד קצר, גדול ומזהיר ככל שיהיה. אם האויב לא משוכנע שאנחנו מסוגלים ומוכנים להילחם עוד ולשלוט באדמתנו לאורך זמן, אז לא ניצחנו במערכה. מלחמה היא תהליך ארוך. עצם השם "מלחמת ששת הימים" נוגד את העיקרון של הגדרת מלחמה בתרבות הערבית ובתרבות האנושית. רוב המלחמות בהיסטוריה נמשכו שנים ואף עשרות שנים.

המלחמה ממשיכה. למרות שבתוך ישראל ובסיוע גורמים חיצוניים קמו גורמים שיעדם המוצהר הוא להחזיר את הגלגל לאחור ולמחוק את הישגי מלחמת ששת הימים - ישראל מתחזקת. היא מאמינה בעצמה יותר, לומדת מהטעויות הקשות של העבר.

זה לוקח זמן. אי אפשר לצפות שעם מפוזר ומפוחד במשך 2,000 שנה יחזור לריבונות בתוך זמן קצר. זה תהליך. חלק מהאויבים כבר הבינו שאנחנו מנצחים ועדיף לשתף איתנו פעולה מאשר להילחם. חלק עדיין לא. והחלק שעדיין נלחם מסוכן מאוד ויכול להסב נזקים גדולים. לא מספיק לנצח קרבות. יש לנצח את המערכה. לאורך זמן. 

הכותב הוא המנכ"ל לשעבר של מבטחי - פורום מפקדים לאומי וחבר בפורום המזרח התיכון