בחודשים האחרונים אנו עדים לתהליך שיש שרואים בו מעין התפרקות של משטרת ישראל. נראה שבליבת משימתה, המלחמה בפשיעה, המשטרה לא מביאה לתוצאות מספקות והדברים באים לידי ביטוי באופן קיצוני ובולט בפשיעה והאלימות הגואה בחברה הערבית. הטלת האשמה על המשטרה, כאילו היא לבדה אחראית למצב, היא שגויה ובמקרה הטוב פשטנית.

"אין הרתעה היום": שלושה מפקדי תחנות משטרה בשיחה על האלימות במגזר הערבי
נתונים מדאיגים: עלייה משמעותית בתקיפות קשישים

ובכל זאת, ברור שעליה להיות חלק מהפתרון. השגיאה המתמשכת של המשטרה ושל המדינה היא שאין סבלנות לתהליכי עומק. כל אחד מהמהלכים שהוצעו בשנים האחרונות לטיפול בפשיעה, שלא מציג אשליה של מענה כאן ועכשיו, נפסל עד לפעם הבאה שיונח תהליך חדש, וחוזר חלילה.

איתמר בן גביר בזירת החיסול ביפיע (צילום: ללא)

כך, המשטרה מתעדפת את משימותיה בצורה לקויה, כשהחשוב נדחק בפני הדחוף, וממשיכה לסבול מתהליכי בניין כוח עלובים. שדרת הפיקוד מורכבת ממפקדי שטח מעולים שזוכים להערכה בכל העולם, אך הם חסרי ניסיון בתהליכי בניין כוח בשל מסלולי שירות וקידום לא מתאימים.

רבות נכתב על הצורך בתוכנית פעולה שתהיה אינטגרטיבית ורב־ממדית למלחמה בפשיעה. התוכנית כבר קיימת, כל מה שצריך הוא להקים אותה לתחייה על בסיס התוכנית שהוביל יואב סגלוביץ' כסגן השר לביטחון פנים.

במקביל, המשטרה זקוקה בדחיפות לאתחול מחדש כמעט בכל המישורים: במיקוד המשימות, בארגון פנימי, בהגדרת גבולות הגזרה הגיאוגרפיים, בהיבטי השכר ותקינת כוח האדם, במסלולי השירות, בתחום המקצועי, בשמירת הכשירות ובתחום הטכנולוגי. נתמקד כאן באתחול מחדש הבסיסי ביותר, שנדרש בארגון המשטרה ומג"ב והממשק ביניהם.

נכון להיום, המבנה המשולב של המשטרה ומג"ב מהווה לא פחות מכשל ארגוני שפוגע באפקטיביות הארגונית של שני הגופים. התוצאה היא שתי משטרות שמאורגנות באופן שפוגע באפקטיביות של העמידה במשימות.

הקמת משמר לאומי, שיאפשר הבחנה ארגונית ומבנית בין משימות משטרה קלאסיות ובין משימות בביטחון פנים, היא רעיון חשוב ונכון. הוא צריך להיות גלגולו המודרני של משמר הגבול ועליו להיות גוף שיפנה את המשטרה מעיסוק בפעילות ביטחון שוטף וימקד אותה בלחימה בפשיעה. המשמר הלאומי יתמקד בביטחון פנים ובשמירת ביטחון הנפש והרכוש, ותהיה לו עצמאות בבניין כוחו ובהפעלתו. בעתיד, ייעודו יוכל לכלול גם את משימות פיקוד העורף.

המשמר הלאומי גם יהיה הגורם אשר נושא באחריות לפיקוד ולשליטה על אירועי חירום אזרחי ויסייע למשטרה בחלק ממשימותיה, לרבות סיכול ומניעת פשיעה, בטיפול בהפרות סדר ובשמירה על הסדר הציבורי, אך לא יעסוק כלל בחקירות ובהבאה לדין. סד"כ המשמר הלאומי יבוסס על כ־30% כוח אדם סדיר, והשאר ככוח מילואים ומתנדבי המשמר האזרחי. סד"כ משטרת ישראל, שייעודו חופף לייעוד המשמר הלאומי

יועבר ויוכפף למשמר הלאומי, ומנגד, סד"כ משמר הגבול, שייעודו חופף לייעוד משטרת ישראל, יועבר ויוכפף למשטרת ישראל.
עד אז, ועל מנת למצות נכון כל תוספת של משאבים יקרים כמו כסף וכוח אדם, יש למנוע מהמשטרה ומג"ב טלטלות מיותרות ולמקד בהקדם כל ארגון במשימותיו כך שיהיו אפקטיביים יותר.

הכותב הוא לשעבר ראש אגף התכנון והארגון במשטרה וראש מטה פיקוד העורף בצה"ל. כיום חוקר במכון לחקר הביטחון האישי והחוסן הקהילתי במכללה האקדמית גליל מערבי