אינני מבין גדול בביטחון לאומי, אבל כל מי שמבין משהו, כולל מפכ"לים לשעבר, ניצבים, רמטכ"לים לשעבר וכל היתר, אומרים שהתפקיד גדול מדי למידותיו של בן גביר, ושעליו להתפטר מיד או להיות מפוטר בידי ראש הממשלה.
כנראה שבנימין נתניהו וצמרת המדינה התייאשו מהיכולת של המשטרה לגלות רוצחים במגזר הערבי, ולכן הכריז ראש הממשלה כי הוא נחוש להפעיל את השב"כ. אלא שבהפעלת השב"כ במלחמה בפשיעה יש בעיות משפטיות רבות. בסעיף 7 לחוק השב"כ, תחת הכותרת "ייעוד השירות ותפקידיו", ישנו פירוט של התפקידים שעל השב"כ למלא. אף לא אחד מהם הוא סיכול פשיעה אזרחית.
היועמ"שית גלי בהרב מיארה מתנגדת לצעד, כך גם פרקליט המדינה עמית איסמן וכן צמרת השב"כ לרבות ראש השב"כ רונן בר. ראשית, משום שהפעלת השב"כ לסיכול הפשיעה הערבית מחייבת שינוי בחוק. שנית, אין זה נהוג להשתמש בשב"כ כלפי אזרחים ישראלים, כי זה מדרון חלקלק. עם זאת, ראש הממשלה החליט להקים ועדה מקצועית שתבחן את הסוגיה ותגיש את המלצותיה בתוך שבוע.
ההימור שלי הוא שבסופו של דבר המשטרה תקבל תקציבים ואמצעים נוספים למלחמה בפשיעה כמו רוגלות ומעצרים מנהליים, אבל השב"כ לא ייכנס לסיפור והחוק לא ישונה.
ובחזרה לבן גביר, שיוזם שינויים בחקיקה שיאפשרו לו, בהתייעצות עם אחרים, לבצע מעצרים מנהליים (הנתונים למחלוקת), אך כמה סמכויות נותרו בידיו לבד. לפי הפרסומים, את החוק אומנם יזם השר לביטחון לאומי, אבל מגיש אותו חבר הכנסת צביקה פוגל, מסיעתו של בן גביר.
למעשה, השב"כ כבר נכנס לסיפור, במבצעים משולבים של פשיעה וחתרנות מדינית וטרור בשומר החומות. הארגון עשה זאת על רקע אירועי פשיעה לאומנית כמו נשק מוברח, שיש להם הן היבטים פליליים והן לאומניים. לשב"כ יש עליונות על המשטרה, גם באמצעים הטכנולוגיים, גם במיומנות אישית של אנשים העוסקים בכך, ובעובדה שבמשפטים מסוימים ניתן לקיים דיונים בדלתיים סגורות, ובכך להימנע מחשיפת השיטות שבהן נעשה שימוש. עיקר מיומנותו הוא בסיכול הטרור ולא בפשיעה, ולכן יש ממש בהתנגדויות של היועמ"שית, פרקליט המדינה וראש השב"כ.
מאז נכנס בן גביר לתפקידו, הוא מרבה לדבר על משילות מסודרת, וכך גם ראש הממשלה. אך דיבורים לחוד ומעשים לחוד. מספר הנרצחים בחברה הערבית וגם היהודית מראה שאין משילות, ולכן גם השב"כ לא יעזור בעניין זה.
התרעות פיקוד העורף