משקיעי שוק ההון ידועים ככאלה שמקדימים את הבאות. לרוב, מניות וסקטורים יצנחו הרבה לפני שייפגעו בפועל מאירוע או רצף אירועים שפוגעים בביצועי החברות הללו. וכן להיפך, זינוק חד במניות מתרחש לפני שביצועי החברות ישתפרו משמעותית. אם כן, מדוע מצביעה תאוריית ההכנסה הפרמננטית על מגמה הפוכה?
הערכה: נגיד בנק ישראל ייאלץ להעלות פעם נוספת את הריבית
במגזר העסקי מזהירים: גל של חדלות פירעון צפוי ב־2024 על רקע המצב
תאוריית ההכנסה הפרמננטית הינה תיאוריה כלכלית שהגה הכלכלן היהודי-אמריקני זוכה פרס נובל לכלכלה מילטון פרידמן, הגורסת כי הצריכה השוטפת של משקי הבית תלויה ברמת ההכנסה הממוצעת שלהם בהווה, כמו גם בהכנסתם הצפויה בשנים העתידות לבוא המהוונת בשער הריבית.
על פי תאוריית ההכנסה הפרמננטית, גידול זמני בגובה ההכנסה (לדוגמה: בגלל דמי הבראה) או צמצום משמעותי בהכנסה הפנויה (לדוגמה: התייקרות המשכנתא בעקבות העלאות הריבית) אינם משפיעים על ההתנהלות הצרכנית, ולכן נמשיך לצרוך באופן זהה ולחיות באותה רמת חיים.
לפי מילטון פרידמן, למרות שההכנסה הפנויה שלנו משתנה בטווח הקצר, בעיני הצרכנים היא קבועה - על סמך ציפיות הצרכנים לגבי עתידם הפיננסי. הדבר מסביר את נטייתם של סטודנטים לחיות ברמה גבוהה משמעותית מיכולותיהם הכלכליות, באמצעות נטילת הלוואות, תוך ציפייה שבסיום ההכשרה ייהנו מהכנסה גבוהה משמעותית. מאותה סיבה עובדים שמקבלים הטבה כספית חד פעמית מהמעסיק, כמו הכנסה מאופציות, לא יבחרו לשנות הרגלי צריכת מותרות וישתמשו בהון החריג לסגירת התחייבויות או להפקדה לקופת חיסכון.
שוק ההון VS תאוריית ההכנסה הפרמננטית
כשסייקל העלאות הריבית החל, נדמה היה שהשיא יהיה נמוך מרמת הריבית הנוכחית וכי לקראת סוף 2023 כבר יחלו הבנקים המרכזיים בתהליך הורדת הריבית. בפועל, הסייקל נמשך הרבה מעבר לצפי ועם ריבית שיא שלא הכרנו מזה עשורים.
בעוד התחזיות הראשונות כמעט ולא השפיעו על ההתנהגות הצרכנית של משקי הבית, מתוך הבנה כי מדובר במשבר נקודתי לזמן קצר. ככל והתמונה מתבהרת ונגידי הבנקים מצהירים על כוונתם להעלות את הריבית לפחות פעמיים נוספות, ואף להשאיר ריבית גבוהה לאורך זמן משמעותי בהרבה - יותר ויותר משקי בית מבצעים "התאמות" להתנהגותם הצרכנית.
דוגמה: משלמי משכנתאות נערכים להוצאה שנתית נוספת של 10 אלף שקלים ויותר בשל התייקרות המשכנתא, ואילו שוכרי הדירות מבינים כי ככל והלחצים על המשכיר ימשיכו הוא ייאלץ לייקר משמעותית את דמי השכירות במועד החידוש הבא. ההבנה כי סעיף הדיור יתייקר משמעותית, מובילה לירידה משמעותית בצריכת המותרות, בבילויים ובחופשות.
אם לפני חודשים ספורים הדוגמה הזו הייתה תיאורטית בלבד, כעת היא כבר מגובה בנתונים. על פי נתונים שפורסמו לאחרונה על ידי חברות סליקת אשראי ופלטפורמות הושבה במסעדות, אשר משתקפים גם בדו"חות החברות בענף ההסעדה לבורסה, אנו עדים לתנועת מלקחיים חדשה במסעדות: במקביל לעלייה בפדיונות (מכירות) של מסעדות המזון המהיר הזולות, מצטמקות הביקושים וההזמנות במסעדות יוקרה. הצרכנים מוותרים על החוויה, כדי לחסוך בהוצאות.
התהליך הזה לא הורגש לפני שישה חודשים, למרות שכבר אז התייקר הכסף באופן משמעותי. מה שמאמת את נכונות בחינת עתיד ההתנהגות הצרכנית בהתאם לתיאוריית ההכנסה הפרמננטית. רק לאחר שהצרכנים הבינו והפנימו כי הריבית הגבוהה כאן בשביל להישאר, הם שינו הרגלי צריכה.
אם נשתמש בתיאוריית ההכנסה הפרמננטית כאמצעי חיזוי הסבירות למיתון כלכלי בעקבות העלאות הריבית, התשובה תהיה חיובית בכל הנוגע לנותני שירות ועסקי "מותרות".
שוק ההון לעומת זאת, צופה מציאות הפוכה לחלוטין. בששת החודשים האחרונים זינקו המדדים המובילים בעולם בשיעורים מרשימים ודו-ספרתיים. מדד אמון הצרכנים האמריקאי - שמודד את מצב הרוח הכלכלי הלאומי - רשם בשבוע שעבר נתון שיא שלא נראה מאז האופטימיות שאחרי משבר הקורונה.גם נתוני מכירת ובניית בתים חדשים בארה"ב "מתקנים" לרמות חיוביות במיוחד - 12.2% ו-21.7% בהתאמה, במונחים שנתיים. וכל זה כששוק העבודה נותר הדוק למדי.
כל זה הוביל כלכלנים רבים למסקנה כי הסיכויים למיתון בכלכלה הגדולה בעולם הולכים ונעלמים. כלכלני גולדמן זאקס אף העלו את תחזית הצמיחה ב־0.4 נקודות אחוז לרמה של 2.2%. אבל אינפלציית הליבה לא מראה כוונה לרדת בקלות. מה שמאלץ את הנגידים להמשיך בתהליך העלאות הריבית בתקופה שהשוק צופה שהריבית כבר תרד.
אז האם אנו לקראת נחיתה קשה או רכה (כתוצאה מירידה משמעותית בצריכה) או שמא כלל לא תהיה נחיתה, כלומר הכלכלה תתאושש ללא מיתון (כפי שמשקיעי שוק ההון צופים)? כמו תמיד, האמת עוברת איפשהו באמצע. שוק ההון אופטימי מדי כפי שמשתקף ממדד הפחד והחמדנות, ואילו מיתון משמעותי כנראה לא יבוא - מאחר והאופטימיות הכלכלית תצמצם את היקף משקי הבית שיירדו ברמת החיים.
למעשה, נוצר כאן מצב מעניין שבו תיאוריית ההכנסה הפרמננטית אמורה להצביע על מיתון בפתח. מאחר והלחצים האינפלציוניים על משקי הבית, לצד ההבנה שהריבית הגבוהה לא תרד בקרוב, מאלצת אותם לבצע התאמות בהתנהגות הצרכנית. אך אופטימיות שיא לגבי עתיד הכלכלה מניעה את הצרכנים דווקא להמשך תרבות הצריכה. מה שכאמור מצמצם את ההיתכנות למיתון כלכלי משמעותי.
דניאל שבקס הוא מנהל החטיבה הפיננסית ב’הירשוביץ 360'. אין לראות באמור לעיל משום ייעוץ השקעות, המלצה או חוות דעת באשר לכדאיות השקעה במוצרים פיננסיים מכל מין וסוג שהם.