ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת בראשות חבר הכנסת שמחה רוטמן אישרה השבוע לקריאה ראשונה את הצעת החוק שתצמצם את עילת הסבירות. החוק שרוטמן הניח על השולחן רחוק מאוד מההסכמות שעליהן דובר. מדובר בתיקון חתרני ומבזה, שלמעשה מבטל את עילת הסבירות.
עילת הסבירות היא דוקטרינה מתחום המשפט הציבורי המאפשרת לבתי משפט, ובעיקר לבג"ץ, לפסול החלטה של רשות מנהלית. העילה הגיעה אלינו מהמשפט הציבורי הבריטי, שם היא נהוגה בנוהג אם כי לא בחוק, אבל באנגליה נוהג חשוב לא פחות מחוק. היא באה לעולם במאה ה־16 בשם Rule Of Reason, שפירושו מבחן השכל הישר. הוא מחייב את המשפט הציבורי לנהוג בשכל, בכל החלטה, ובעיקר במינויים.
בפסק דין גווינסבורי באנגליה נקבעו המבחנים כשני תנאים מצטברים. הראשון – לא ייתכן שרשות סבירה כלשהי הייתה מקבלת החלטה כזו. השני הוא בתחום הראיות – נדרשת ראיה מוחצת לכך.
מכאן התפתח עקרון הסבירות והפך לעילה בפני עצמה. אלמלא עילת הסבירות, אריה דרעי היה מכהן כשר הפנים וכשר הבריאות בממשלה, למרות שתי הרשעותיו. אלמלא עילת הסבירות, מירי רגב הייתה ממנה למנכ"ל משרדה את מי שהייתה חפצה ביקרו, ולא חשוב אם הוא חבר מרכז הליכוד.
הסבירות גם נוגעת לאותם מקרים שבהם יש צורך להגיש כתב אישום והפרקליטות, מטעמיה, מחליטה שלא לעשות כן. כך למשל קבעו השופטים בבג"ץ כי אין זה סביר מצד היועמ"ש לא להעמיד לדין את מנהלי הבנקים בפרשת ויסות המניות. הם כינו זאת חוסר סבירות קיצוני.
אבל עיקר העילה נוגע למינויים פוליטיים, או למינויים של אישים חסרי כישרון בתחום. כך למשל, כאשר הממשלה החליטה למנות שני אישים מפרשת קו 300 של השב"כ, את יוסי גנוסר לתפקיד מנכ"ל משרד השיכון, ואת אהוד יתום לתפקיד ראש המטה ללוחמה בטרור – השופטים השתמשו אז בנימוק של חוסר סבירות קיצוני. אך ככלל, נזהר בית המשפט מלעשות שימוש בעילה זו, ולכן דחה את רובן המכריע של העתירות בנושא מינויים, תוך שהוא מאשר מינויים של שרים שהורשעו בעבר בפלילים.
בג"ץ דחה באותו נימוק את הדרישה לפטר את שר הפנים אלי ישי ואת שר האוצר יובל שטייניץ, על רקע אסון השריפה בכרמל. בג"ץ גם דחה את העתירה שהוגשה לפסילת אריה דרעי מלכהן כשר הכלכלה ופיתוח הנגב והגליל, ובכלל את העתירות נגד מינויו של דרעי לשר, בעקבות הרשעתו הראשונה.
בית המשפט בדרך כלל נמנע מלבקר את המערכת הפוליטית על החלטותיה, אך לא תמיד. כך עשה נגד החלטת שר הביטחון שלא למגן כיתות בשדרות, ולהסתפק במרחבים המוגנים. בג"ץ גם ביטל את החלטת שר האוצר, שלפיה יבוטלו ההנחות במעונות היום לילדיהם של אברכים.
ובחזרה להצעת החוק לצמצום עילת הסבירות. יוצא מזה אפוא, שהכוונה היא להשתיק כל ביקורת שיפוטית על מעשי הממשלה. עם זאת, משפטית, יהיה ניתן למצוא מעקפים מסוימים, אם במקום המונח "סבירות" ישתמשו במונחים מקבילים כמו מידתיות וסמכות.
כללו של דבר, אני כשלעצמי מאמין קטן מאוד שהצעת חוק זו תזכה לרוב בכנסת. אך יהיה אשר יהיה, אם לא סבירות, ישתמשו השופטים בנימוקים אחרים על מנת לפסול מינויים ועניינים לא סבירים אחרים.