ביום רביעי, ה-12 ליולי 2023, אושרה בכנסת בקריאה טרומית "הצעת חוק לקידום הנשים בישראל" של ח"כ לימור סון הר מלך שכותרתה, יש לומר, אינה משקפת בהכרח את תכנה. כמנכ"לית ארגון לזכויות נשים, שהוביל ביחד עם מעל 40 ארגונים נוספים את ההתנגדות להצעה, צפיתי בדיון המליאה בקריאה הטרומית, מצפה לשמוע את דברי ההסבר של מציעת החוק ושל השרה לקידום מעמד האשה, שעלתה לדוכן המליאה כדי לתמוך בחוק מטעם הממשלה.

תשובה להנדסת התודעה של ארגוני הנשים | השרה מאי גולן
"יש גורמים שבוחשים בצלחת": עורך דינו של אלישע ירד במתקפה על הפרקליטות
בג"ץ קיבל את עתירת המפגינים: יוכלו להפגין בנווה אטי"ב מול נתניהו בחופשתו

לא הופתעתי לגלות כי השרה גולן, שרק כחודשיים קודם לכן נכנסה לתפקידה כמי שאמונה על קידומן ומעמדן של נשים, בחרה למקד חלק לא מבוטל מדבריה במתקפה ישירה  - לא כלפי תוכן פנייתם של עשרות ארגוני זכויות הנשים, אלא כנגד האשה שעומדת בראש אחד מהם.

"שמעתי שכמה ארגוני נשים פנו לראש הממשלה" אמרה השרה, "פניה בהובלת מנכ"לית שדולת הנשים, שמקפצת מהפגנה להפגנה נגד הממשלה, נגד הרפורמה, נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו, והשם יודע מה עוד. "היא עסוקה מאד, אבל מאד" הוסיפה, "בלהפחיד נשים, בכל מיני סיסמאות חלולות, כמו קץ הדמוקרטיה, דיקטטורה, סוף האנושות וכל מה שבסביבה. היא אפילו כתבה, אותה פעילת שמאל קיצוני, שעוטה על עצמה מעטה של זכויות נשים, כדי לנסות ולשקר כמה שיותר, את הדברים הבאים: השרה עלולה להחליט לחזק את ערכי המשפחה המסורתית ועידוד ילודה.."

מבלי להתייחס לעובדה כי החתומה מטה, מנכ"לית שדולת הנשים, חזרה ימים ספורים לפני נאום השרה מ"חופשת לידה" וקיפצה בעיקר בין משטח פעילות ומשטח החתלה, ומבלי להתייחס לעובדה כי השרה כמובן ניסחה מחדש חלק מהדברים שנכתבו והתאימה אותם להקשר שמשרת את הנרטיב הכללי שהיא מנסה לייצר, חשוב לציין כי זו לא היתה הפעם הראשונה, גם לא האחרונה, שהשרה גולן עלתה למתקפה ישירה, בוטה ואישית למול ארגוני הנשים, ממש תוך שהיא מאשימה אותם כי הם פועלים כדי "לבזות" אותה.

רק כשבועיים לפני כן, בנאומה בכנסת, לעגה השרה לחברותינו מובילות "מחאת השפחות" מארגון "בונות אלטרנטיבה" באומרה, "אין בידיי את ההכשרה המקצועית לסייע לנשים שמתחפשות לשפחות", וגם לאחר הנאום התוקפני מיולי האחרון, המשיכה השרה במסע ההכפשות והמתקפות נגד הארגונים בסדרת ראיונות בתקשורת. בין היתר מקפידה גולן לטעון, שוב ושוב, כי חלק מארגוני הנשים הותיקים והמוכרים ביותר, הם ארגוניים פוליטיים או מפלגתיים, המעוניינים לקדם רק מגזר מסוים של נשים, בניגוד לכבוד השרה המעוניינת, כפי שהיא טוענת שוב ושוב, לקדם את כלל הנשים בחברה הישראלית.

מיצג מחאה מול ביתה של מאי גולן (צילום :בונות אלטרנטיבה)

טור הדעה שפורסם כאן ב-4 לאוגוסט, היווה המשך ישיר למסע הדה-לגיטימציה שעורכת השרה כנגד ארגוני הנשים הותיקים בישראל, ובו כינתה אותנו גולן "מהנדסות תודעה" והציגה את תשובותיה למה שהיא מכנה "השקרים שלנו". 

אז בשם הארגון שפועל כבר כמעט ארבעה עשורים בשיתוף פעולה עם נשים מכל הקשת הפוליטית לקידום שוויון בתעסוקה, במרחב הציבורי, בקבלת החלטות ולמאבק בהפליה ובאלימות, בשם הארגון שמעניק סיוע משפטי חינם בעברית, ערבית, רוסית ואמהרית למעל 1,500 נשים בישראל בשנה, מחציתן מן המגזר החרדי -  נראה שהגיעה העת לשים את הדברים על השולחן.

לפני הכל, אם כבר בהנדסת תודעה עסקינן, השרה גולן חוזרת ומאשימה אותנו כי אנחנו מבזות אותה. רק שיש להתייחס לעובדות ולהודות כי ההיפך הוא הנכון. מיום כניסתה לתפקיד, פנה הצוות המקצועי של שדולת הנשים מספר לא מבוטל של פעמים אל השרה ואל צוותה, בבקשה לקיים פגישת עבודה, כפי שנעשה עם כל השרות שהיו אמונות בעבר על הרשות לקידום מעמד האשה, ובוודאי כפי שמצופה משרה שכל  תפקידה הוא לקדם נשים.

הפניות, למרבה ההפתעה, לא נענו, ומקריאת טור הדעה של השרה ניתן להבין היטב מדוע. שדולת הנשים סומנה מראש ע"י גולן כ"סניף הקרן החדשה לישראל" (ומוטב ששוב תבדוק השרה את מקורות הנתונים עליהם היא מסתמכת) והשרה מצהירה כי משרדה ישתף פעולה רק עם "ארגוני נשים שמטרתם קידום נשים מכל שכבות האוכלוסיה ולא רק 'חברות של', להגדרתה.

טור הדעה של השרה מבהיר מפורשות, כי ללא קשר למילה אחת שנאמרה או צעד אחד שבוצע ע"י אחד מארגוני זכויות הנשים הותיקים בארץ, אלו כבר נפסלו על ידה וסומנו כמוקצים, מראש.

ועכשיו להצעת החוק לפירוק הרשות לקידום מעמד האשה והפיכתה לרשות חדשה, בכפיפות ישירה לשרה, עליה מבקשת השרה גולן להגן.

נתחיל מההתחלה. רגע לפני ההצהרות הדרמטיות של השרה על חיזוק הרשות ועל כך שמדובר בצעד שראוי ל-standing ovation , צריך לומר בפשטות - הצעת החוק לשינויה מן היסוד של הרשות השמיטה, באופן מודע ומובהק, את הסעיף החשוב ביותר בחוק הרשות הקיים, הסעיף שקובע את מהותה של הרשות -  שקובע שהיא תפעל לקידום שוויון מגדרי ולמאבק בהפליה ובאלימות נגד נשים.

הסיבה לכך היא פשוטה. הצעת החוק של סון הר מלך ומאי גולן לא רוצה רשות לשוויון מגדרי, או רשות למאבק בהפליה. היא רוצה רשות עם מטרות גמישות, עם יעדים ניתנים לשינוי, עם פרשנות גמישה ורחבה מאד למונח "קידום נשים", פרשנות מנותקת ממחקרים, מאמנות בינ"ל ומהחלטות ממשלה קודמות. פרשנות שמתאימה לשרה, ולתפיסת עולמה המפגינה בוז וזלזול בארגוני השוויון. השרה גולן טוענת, אגב, שהסעיף אמנם נעלם מהחוק באורח פלא, אבל שאנחנו רק בקריאה הטרומית וכמאמר השיר, "הוא עוד ישוב". כנראה שנצטרך להמתין לאחרי פגרת הקיץ.

מכאן עוברת השרה להסביר לנו עד כמה הצעת החוק תחזק את הרשות ביחס למצב הקיים. חוזק, הוא מסתבר, עניין של השקפה. השרה מבטיחה להעצים את הרשות בתקציבים ויכולות ביצוע, אבל מתמקדת פחות בעובדה שהצעת החוק שהיא מקדמת מעקרת מתוכן את כל ההיבטים המקצועיים של הרשות. מנהלת הרשות כבר לא צריכה לעמוד בדרישות סף מקצועיות, הוועדה המייעצת הופכת ממקצועית לפוליטית לחלוטין, ואפילו תקנות ביצועיות כבר לא צריכות לעבור התייעצות עם הוועדה לקידום מעמד האשה בכנסת. הכל לפי רצון השרה והדרג הפוליטי.

בטור הדעה שלה חוזרת שוב השרה על הטענה, המוזרה מעט יש לומר, כי ארגוני הנשים לא נבחרו ואינם מייצגים את הציבור. מוטב כי תלמד השרה גולן לעומק על תפקידה של חברה אזרחית חזקה בדמוקרטיה. חברה אזרחית שלא נהנית ממנעמי השלטון, אלא עובדת מבוקר עד ערב כדי להיאבק על דמותה של ישראל וכדי לחזק נשים, כן – מכל שכבות האוכלוסיה.

אנחנו, ארגוני זכויות הנשים, לא נירתע מהמלחמה שהכריזה עלינו השרה "לקידום מעמד האשה", אנחנו נמשיך לדרוש שוויון אמיתי, להיאבק בהפליה ובאלימות ונמשיך להזכיר לשרה לבצע את תפקידה, עבור כל הנשים בישראל, מכל המפה הפוליטית.\

הכותבת היא מנכ"לית שדולת הנשים בישראל