זו עמדת הליכוד האמיתית בנוגע לסמכות בית המשפט לבקר חוקי יסוד | פרשנות

לאחרונה התברר כי עמדת הליכוד היא שאין לדעתם לבית המשפט סמכות לדון בחוקי יסוד. ואולם, זו מעולם לא היתה עמדת הליכוד. שר המשפטים, בנאום ביום 4.1.2023 אמר: ״לא עוד דיון בבית המשפט בחוקי יסוד. לא עוד פסילת חוקים של הכנסת ללא הסמכה״. בהתאם לכך קודמה הצעת חוק לביטול סמכות בית המשפט לדון בחוקי יסוד.

בשנת 1992, בימי ממשלת הליכוד בראשות ראש הממשלה שמיר, עוד קודם לאישור חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, הוגשה על ידי הממשלה הצעת חוק ממשלתית – הצעת חוק יסוד: החקיקה. הצעת חוק זה אושרה על ידי הממשלה ביום 26.12.91, כולל סעיף 35 הנוגע לביקורת שיפוטית.

בהצעת חוק זו נכללה הוראה מפורשת המאפשרת לבית המשפט העליון, בשבתו כבית משפט לעניינים חוקתיים, בהרכב של תשעה שופטים לפחות, לדון בתוקפם של חוקים ושל חוקי יסוד.

בחינת תקפו של חוק יסוד, כך לפי הצעת החוק הממשלתית, תעשה מן הטעם שנחקקו ברוב הדרוש או מן הטעם ״שהם סותרים עקרון מעקרונות היסוד של מדינת ישראל״. בחינת תוקפם של חוקים תעשה, כך נקבע שם, גם מהטעם שהם סותרים חוק יסוד. בדברי ההסבר, של ההצעה הממשלתית, הובהר במפורש כי הביקורת השיפוטית חלה גם על חוקי יסוד. בדברי ההסבר נכתב גם כי הסעיף המוצע עונה ״תשובה חיובית וחד משמעית״ לשאלת שפיטותם של חוקתיות חוקים.

יש להדגיש כי הרצאה של ברק ב-92׳ אינה שונה מהרצאה של סולברג ב-2021 – כלומר, זו הרצאה, לא פסק דין, וכשברק לא היה עדיין נשיא בית המשפט.

ראיית חוקי היסוד כ״מהפכה חוקתית״ היתה מקובלת ומקור לגאווה על הליכוד. במסמך המסכם את החלטות ועידת הליכוד מ-18.5.1993 (שנתיים לפני פסק הדין בעניין בנק המזרחי), התגאה הליכוד בכך ש״בימי ממשלת הליכוד החלה מהפכה חוקתית בישראל״ עם חקיקת חוקי היסוד בעניין חופש העיסוק וכבוד האדם, חוקים אשר מעגנים הגנה על זכויות אדם ״לא רק נגד עריצות השלטון אלא גם נגד פגיעה לא הוגנת על ידי המחוקק״.

צלו של הספק בדבר ההתאמה של חוקי יסוד אלה להצעת חוק יסוד: החקיקה של ממשלת שמיר הוסר עם התיקון לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו וחקיקתו מחדש של חוק יסוד: חופש העיסוק ב-9.3.1994. התיקון לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו קבע כי זכויות היסוד של האדם בישראל ״יכובדו ברוח העקרונות שבהכרזה על הקמת מדינת ישראל״, נוסח המדהד את האמור בהצעת חוק יסוד: החקיקה, לעניין מעמד עקרונות היסוד.

במסגרת הדיון בשנת 1994 אמר ח״כ מרידור כי ״היום אנחנו עושים צעד חשוב מאוד במהפך הקונסטיטוציוני שישראל החלה לעבור לפני שנתיים... הפעם מסמיכה הכנסת לא ברוב קטן, אלא ברוב גדול של כמעט שני שלישים מחבריה, את בית המשפט העליון לפסול חוקים של הכנסת״. בכך סבר מרידור, תגיע לקיצה הטענה שנשמעה ״שהיתה תאונה בשנת 1992, שבחשאי העבירו חוקים שמקפחים את זכות הכנסת״.

התיקון לחוק – המתקן את הטענה בדבר קיומה של תאונה, עבר בכנסת ברוב גדול במיוחד: ההצבעה בקריאה השניה על תיקון חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו עברה ברוב של 75-0, בתמיכת קואליציה ואופוזיציה. אגב, חוק יסוד: חופש העיסוק הכולל את התיקון לסעיף 11 לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, התקבל ברוב של 67-9 בתמיכה של קואליציה ואופוזיציה.