ב-30 ליולי 2023 פורסם חוק חדש בעניין הליכי הקבלה של אנשים המבקשים לרכוש בית בהרחבות וביישובים קהילתיים בנגב ובגליל. החוק (תיקון מס' 12 לפקודת האגודות השיתופיות) מחולל שני שינויים מרכזיים: הפעלת ועדות קבלה ביישובים גדולים יותר ופנייה ישירה של הרוכש לוועדת הקבלה, ללא תיווך של היישוב. 

ראשית, החוק החדש מרחיב מאוד את כמות היישובים הרשאים להפעיל ועדות קבלה, ומעתה גם ישובים גדולים יחסית יוכלו לבחון את מועמדותם של רוכשי דירות באמצעות ועדת קבלה. טרם קבלת החוק החדש, ניתן היה להתנות רכישת מגרש באישור ועדת הקבלה אך ורק ביישובים קהילתיים קטנים, שבהם עד 400 יחידות דיור. מרבית ההסדרים המשפטיים ביחס ליישובים אלה נשארים ללא שינוי. 

מעבר לכך, החוק החדש מאפשר לקיים ועדות קבלה גם ביישובים בגודל של 700-400 יחידות דיור (ובמקרים חריגים אף מעבר ל-700), שהחוק מכנה "יישובים קהילתיים המשכיים". בניגוד ליישובים קהילתיים קטנים יותר, הקמת ועדת קבלה ביישובים המשכיים, מותנית באישור מיוחד מגוף חדש שהוקם בחוק – "הוועדה ליישובים קהילתיים", אשר מורכבת מחמישה חברים: נציג משרד ההתיישבות, נציג רשם האגודות השיתופיות, נציג המועצה האזורית, נציג הסוכנות היהודית או ההסתדרות הציונית, נציג משרד החקלאות.

 כדי לקבל אישור להפעיל ועדת קבלה, יידרש יישוב המשכי להוכיח שהוא אכן מתפקד כיישוב קהילתי, כלומר: גביית תשלומים קהילתיים, מתן שירותים וקיום פעילות ציבורית, וכי ועדת הקבלה חיונית לשמירה על אופיו של היישוב. על כן, יישוב המשכי המעוניין לקיים ועדת קבלה יידרש לבצע תיקונים והתאמות בתקנון האגודה השיתופית, בהחלטותיה הפנימיות ובאופן פעילותה. 

הרחבת מעגל היישובים שבהם רכישת בית מותנית באישור ועדת הקבלה מעוררת קשיים. היא עלולה לפגוע בזכויות של אנשים המבקשים לרכוש בית בנגב או בגליל, ותפקידה של ועדת הקבלה היא למנוע זאת מהם. בית המשפט העליון, בהרכב מורחב,  כבר עמד בעבר על קשיים אלה, כאשר דן בחוק הקודם שהתיר לקיים ועדות קבלה ביישובים קטנים בלבד. הקשיים מתעצמים כמובן נוכח הרחבת מעגל היישובים. אלא שהחוק החדש עלול לפגוע לא רק ברוכשים פוטנציאליים, אלא גם ביישובים עצמם, בשל צמצום המעורבות שלהם בהליך הקבלה. 

ד''ר עו''ד נדב דגן (צילום: אורלי זיילר)
ד''ר עו''ד נדב דגן (צילום: אורלי זיילר)

השינוי המשמעותי השני בחוק החדש הוא ריכוז הליך הקבלה בידי המדינה והורדת מעמדם של היישובים. החוק קובע במפורש כי אדם המבקש לרכוש יחידת דיור בישוב קהילתי זכאי לדלג על היישוב ולפנות ישירות לוועדת הקבלה. כדי לעקוף את הקשיים הכרוכים בדילוג על היישוב קובע החוק, כי ריכוז הפניות לוועדת הקבלה ייעשה על ידי המועצה האזורית. בכך, נוטל החוק מהיישוב את המעורבות הפעילה שלו בהליך הקבלה ומרכז כוח בידי גופים שלטוניים.  

אם כן, פגיעת התיקון היא במעמדם של כל היישובים, לרבות היישובים הקטנים שבהם פעלו עד כה ועדות קבלה, ולגביהם יש הצדקה מוצקה לקיומה של ועדת קבלה ולשמירה על צביון היישוב. פגיעה זו עלולה להיות קשה במיוחד במושבים ובקיבוצים בפריפריה שבחרו להקים הרחבה קהילתית על חשבון קרקעותיהם ומכסת יחידות הדיור שלהם מתוך רצון להרחיב ולפתח את היישוב ותוך הסתמכות על מעמדם בהליך הקבלה ועל יכולתם להבטיח את אופי היישוב ואת אורחות חייהם.

לסיכום, החוק החדש מבטא ריכוז כוח בידי המדינה ביחס לקרקעות למגורים וליישובים בנגב ובגליל. המדינה החליטה להרחיב את השליטה בסינון תושבים ולקחת את מושכות הקבלה לידיה, על חשבון אלה המבקשים לקנות בית למשפחתם, על חשבון יישובים רבים וחרף ביקורת נוקבת שמתח בית המשפט העליון בעבר.

הכותב הוא מומחה לדיני אגודות שיתופיות ומשפט מנהלי ממשרד חגי שבתאי, שפירא