נבחרי ציבור שמשתלחים ברמטכ"ל, בראש השב"כ, בראש המוסד ובאלופי צה"ל, הם לדעתי מושחתים לא פחות מהמינויים ששרים יכולים לבצע תחת צמצום עילת הסבירות. הרי אותם גיבורים גדולים יכולים להשתלח בראש הממשלה, שהוא הדרג הפוליטי הנבחר.
ראו דברי ח"כ לימור סון הר־מלך וח"כ אביחי בוארון. לשניהם, ולעוד כמה מחבריהם לקואליציה, אין מספיק אומץ ציבורי להיכנס חזיתית בבנימין נתניהו, ולכן הם מתנפלים על מטרות דוממות שלא משיבות, כמו מפקד פיקוד המרכז האלוף יהודה פוקס, שאת מיטב שנותיו הקדיש לביטחון ישראל.
אני מהמר על כך שבית המשפט לא ייגע בגופו של עניין בחוק, אך יקבע שהוא ייכנס לתוקף רק בכנסת הבאה. אלא אם כן הוא יבוטל על ידי הכנסת החדשה או הנוכחית. כך יאה וכך נאה לעשות. באשר לראש הממשלה, נדמה לי שלא אחטא לאמת אם אכתוב שככל שהעניין נוגע לו, הוא לא יהיה עצוב מביטול החוק או מדחיית תחולתו.
האיום היחיד לנתניהו נשקף מהקואליציה הימנית־קיצונית שלו, שם חברים טיפוסים כדוגמת אליהו, שכינה את שופטי בג"ץ "פורעי חוק בחליפות", והבטיח קבל עם ועדה שלא למלא אחר הוראת בג"ץ ובכך ליצור משבר חוקתי.
אינני חושש מפני השר אליהו, לא הוא שיגרום למשבר החוקתי. אליהו יעשה בדיוק מה שבן גביר יגיד לו, ולבן גביר יש אינטרס מובהק שראש הממשלה יישאר בתפקידו. כלומר, היחיד שיכול ליצור משבר חוקתי הוא נתניהו, ואני מאמין בכל לבי שהוא לא יעשה זאת.
האם השותפים יאפשרו לנתניהו לעצור בזמן (כלומר, עכשיו) את המהפכה המשפטית, או ילחצו עליו להמשיך? אם זה תלוי בנתניהו, אני מאמין שהוא יעצור. אבל אם הוא לא שולט בממשלתו, יש חשש שהמהפכה תמשיך בדרכה.
התרעות פיקוד העורף