חברת הכנסת טלי גוטליב צייצה השבוע ציוץ מעניין, שמשך לא מעט תשומת לב כפי שחברת הכנסת הטרייה אוהבת ויודעת לעשות מצוין. הציוץ עסק באמנה בינ"ל לגבי מדינות והתנהלותן במגפה עתידית, ומאחר ונדב אייל מיהר לצייץ כנגד גוטליב וכל מי שהעז לתמוך בה - הסתקרנתי והחלטתי לקרוא במה המדובר.
מחיפוש מהיר עולה ש- 194 המדינות החברות בארגון הבריאות העולמי מקדמות מסמך שאחת ממטרותיו הוא לחזק את הארגון לקראת מגפה עתידית לאור לקחי העבר, ולהתכונן טוב יותר לעתיד כדי שיהיה קל יותר להתמודד עם הסכנות שחבויות במגפה. מתנגדי האמנה טוענים שאשרור האמנה הוא בעצם ויתור על ריבונותה של ישראל ומסירתה לידי ארגון הבריאות העולמי בכל משבר בריאותי עתידי. חשוב לציין שבאופן רשמי האמנה לא עוסקת ולכאורה לא פוגעת בריבונות המדינות שחברות בה - לא במישרין לפחות אך כמו תמיד ישנן הרבה את האותיות קטנות מעבר לכותרת. צללתי לפרטי הפרטים של האמנה וריכזתי כאן את הסעיפים הבעייתיים ביותר.
ראשית האמנה, באם תאושר ע"י מדינות העולם, מרחיבה את סמכויות הארגון העולמי להכריז על מגפה. למעשה כבר היום לארגון סמכות להחיל חובות על מדיניות בכל אירוע בריאותי שיכול לחצות גבולות, אלא שכעת יהיה לו קל בהרבה להכריז על מגפה. סעיף אחר מתיר לארגון בעלות על פטנטים רלבנטיים לטיפול באותה מגפה עתידית. כלומר מעבר לפגיעה החוקתית בזכות הקניין של מי שיפתח תרופה או חיסון, מדובר בצעד שעלול לעצור פיתוח רפואי עתידי – שהרי מי ישקיע בפיתוח מדעי במדינה שיכולה בכל שלב לוותר על ההגנה המשפטית על הפטנט. האמנה גם מקדמת שליטה מלאה של הארגון במידע שיועבר לציבור – המדינה תתערב בתכנים שיוצגו לאזרח באשר לאותה מגפה עתידית בהתאם למידע שארגון הבריאות יחליט שהוא רלבנטי לידיעת הציבור. אך בעיקר האמנה קובעת שניהול המגפה הביצועי יעבור דרך הארגון כולל אבחונים, תרופות, חיסונים וציוד רפואי. ומי יממן את כל זה? המדינות יעבירו מכספי המיסים לארגון הבריאות העולמי לטובת המוכנות למגפה הבאה.
אז ארגון הבריאות העולמי, ארגון עשיר מאוד שהולך להתעשר עוד יותר ולקבל עוד סמכויות, ארגון שלא נבחר ע"י אף אחד - יוכל להכתיב מדיניות וגם יהיה אחראי על חופש המידע בזמן המגפה הבאה. נכון, אין כאן ויתור רשמי על ריבונות, אך האמנה בהחלט מדליקה נורות אדומות החל מהקלות בה יכול הארגון להכריז על מגפה ועד הפגיעה בזכויות יסוד כגון קניין וחופש הביטוי.
ח"כ גוטליב לא מחליקה בגרון לרבים גם במחנה הימין, אבל גם שעון מקולקל מדייק פעמיים ביום ולכן טוב עשתה ח"כ גוטליב שהביאה את העניין לידיעת הציבור. זה בהחלט נושא שצריך וראוי לקיים בו דיון ציבורי ברשתות, בעיתונים ובאולפנים הממוזגים – כדי שנציגי הציבור יקבלו החלטה שתואמת את דעת הרוב, בייחוד במדינה כמו ישראל שהתמודדה יחסית בסדר בימי הקוביד ושעובדתית מתפקדת טוב במצבי קיצון, ולא באמת צריכה ארגון חיצוני שיכתיב לה סדר יום.
אז בחזרה לנדב אייל, שטען שמערכת הבחירות לא עסקה ברפורמה המשפטית ולכן אין לממשלה מנדט לקדם אותה כלל, ובייחוד לאור הפגיעה בזכויות חוקתיות שעלולים להיגרם בעקבות הרפורמה. לפי ההיגיון הזה, מערכת הבחירות גם לא עסקה באמנה הזאת, ודאי שלא התקיים דיון סביב העברת תשלומים לארגון הבריאות העולמי מכספי המיסים, בטח ובטח לא היה דיון אם מגפה הבאה מתירה פגיעה בחופש הביטוי – אז מדוע האחת לגיטימית לשיטתו של תומך המחאה והדמוקרטיה והשנייה לא?
הכותבת הינה עו"ד תמר מיכאלי קידר