אם דייר בבניין משותף מתלונן על שכנו - אצל ועד הבית או במשטרה - זהו סכסוך שכנים. אבל אם הוא מלשין על השכן לנ.ק.ב.ד בשנות ה־30 של המאה הקודמת במוסקבה - זה טרור סטליניסטי.

"אמר שאנחנו ערומות": נהג אוטובוס הורה לנערות להתכסות ושלח אותן לחלק האחורי

אם בריון פורץ לחנות, הוא בריון ופושע. אבל אם הוא פורץ לחנות יהודית בווינה בליל הבדולח, הוא נאצי. אם נוסעת באוטובוס צועקת לעברו של נוסע אחר "אתה מזיע ומסריח, לך לשבת אחורה" היא חצופה. אבל אם בארה"ב בשנות ה־60 של המאה הקודמת היא דורשת מנוסע שחור לשבת בירכתי האוטובוס - היא גזענית.

אז היום מתאמצים לשכנע אותנו כי אין חיה כזאת - הדרת נשים במרחב הציבורי במדינת ישראל. פשוט נרשמו לאחרונה כמה מקרים בודדים. רוח רעה מנשבת מהים באשדוד, אז גרגירי חול נכנסו לעיניים של כמה נהגי אוטובוסים והם העירו לנערות את מה שהעירו. שרת התחבורה תטפל בחוליגנים ובא לציון גואל.

אלא שהרוחות, מתברר, משתוללות לא רק באשדוד. פברואר השנה, ירושלים. משרד החינוך עורך יום הדרכה למורים האחראים לענייני הביטחון, כל אחד בבית ספרו, והנשים נדרשות לעבור לקומה אחרת: מארגני האירוע פשוט נענו לדרישת אחד מהמשתתפים. לא, הוא לא חרדי, הוא חרד"לי, מהזרם המזוהה עם מפלגתו של בצלאל סמוטריץ'.

מאי, חיפה. נהג מבזה ומשפיל נערה בת 14 שעלתה לאוטובוס בשל לבושה (מכנסיים קצרים וחולצת בטן). מאי־יוני, טבריה. תושבת העיר הדס מדמון נאלצת לעזוב את ביתה יחד עם בני משפחתה בגלל איומים של קנאי הצניעות. מדובר במשפחה דתית. אם המשפחה משכה אש כי לא הסכימה לגרוב גרביים בחום הקיץ, לבשה בגדים צבעוניים וקווצות שיער צצו מכיסוי הראש האופנתי שלה, התרבוש.

תחילת יולי, צפת. בשבועון דתי מקומי מתפרסמת קריאה ל"מהפכה שקטה בתחבורה הציבורית". גברים קדימה, נשים פנימה. בכלל, התומכים בהפרדה מגדרית מקפידים לכבס מילים ונמנעים מהמילה הפשוטה והברורה "אחורה". אמצע יולי, רחובות. על קירות הבתים הודבקו פשקווילים בקריאה לא לנפוש בבתי מלון שבהם אין מחיצה בחדר האוכל, ושבהם משפחות אורחות סועדות ביחד - גברים, נשים וטף.

סוף יולי, חריש. אישה חרדית מבקשת להיכנס לחדר משחקים (ג'ימבורי) עם בנה הקטן. מתברר כי אין מצב, כי השעות נפרדות. בשעות שמיועדות לנשים היא מנועה מלהיכנס, כי ילד בן 3 הוא גבר־גבר ועלול להתפתות בחברת ילדות בנות 4־5. בשעות לגברים בוודאי שלא תיכנס. אוגוסט. איראן זה כאן, באוטובוסים. לא רק באשדוד. בגבעתיים נהג מתעלם במפגיע מנוסעת ניצולת שואה כשהיא מנסה לברר באיזו תחנה עליה לרדת. הנהג לא מדבר עם נשים.

לא, זה לא סכסוך עבודה במשרד החינוך. זה לא סכסוך שכנים בטבריה. לא מעשה בריונות של נהג אשר קם בבוקר על הצד הלא נכון. מדובר במגמה מחרידה ומאיימת שצוברת כוח ב־15־20 השנים האחרונות. מטרתה - לצמצם נוכחות נשית במרחב הציבורי בישראל, ולכל הפחות לכפות על נשים קוד לבוש. המגמה כאמור אינה חדשה, אבל קודם לכן מי שפעלו לקדם הפרדה מגדרית היו רבנים ועסקנים חרדים וחרד"לים. היום הדרת נשים זוכה לרוח גבית משרי הממשלה ומהקואליציה.

מקלב מ"קווי המהדרין"

ושוב, מספר דוגמאות. סוף נובמבר 2022. ח"כ אבי מעוז תובע לבטל את תפקיד יועצת הרמטכ"ל לענייני מגדר. באותה עת, בצלאל סמוטריץ' ויהדות התורה דורשים כי הפרדה מגדרית תוחרג ולא תיחשב לאפליה לפי החוק. עם הקמת הממשלה, ח"כ אורי מקלב מיהדות התורה מתמנה לסגן שר במשרד התחבורה שאחראי על תחבורה ציבורית במגזר החרדי. מקלב הוא תומך מוצהר במה שמכונה "קווי מהדרין". זוכרים את המודעה במקומון בצפת? גברים קדימה, נשים, כבר אמרנו.

פברואר השנה. שר הדתות מיכאל מלכיאלי (ש"ס) מעלה הצעת חוק שלפיה תפעל ברחבת הכותל המערבי משטרת צניעות. ההצעה מאפשרת הטלת קנס ואף מאסר עד שישה חודשים בגין לבוש לא הולם. מלכיאלי לא מבהיר אם החוק יחול גם על תיירת, או אולי יחול על תיירת רק במקרה שהיא יהודייה. נתניהו נרתע מהזעם הציבורי ומנחה לגנוז את החוק "כעת".

9 ביולי. לימור סון הר־מלך (עוצמה יהודית) מקימה שדולה להדרת נשים. השדולה מתכנסת בחדר סגור. הכניסה לארגוני נשים אסורה, החברים בשדולה הם מהקואליציה בלבד. אה כן, השדולה היא להפרדה, לא להדרה. מצאו את ההבדלים. יולי. סון הר־מלך מעבירה הצעת חוק לפירוק הרשות למעמד האישה, אשר מעתה היא סתם מחלקה במשרד לענייני נשים בראשות השרה מאי גולן מהליכוד.

ושוב יולי. השרה לאיכות הסביבה עידית סילמן, אף היא מהליכוד, יוזמת פיילוט - שעות הפרדה בגנים הלאומיים. הפעם מי שבולם את התוכנית הוא לא נתניהו, אלא היועמ"שית גלי בהרב מיארה.

ועוד לא דיברנו על תיקון חוק שמאפשר לבתי דין רבניים לדון במזונות הילדים גם ללא הסכמת האישה וכן הלאה וכן הלאה. לא כל היוזמות אושרו. חלקן נבלמו. אבל רוח המפקד ברורה - הדרת נשים ועיצובו מחדש של המרחב הציבורי הישראלי הם מעתה מדיניות רשמית וגלויה. נהגים שנהנים להטריד נערות ונשים באוטובוסים (וזו הטרדה מינית לשמה), ושלרוב כלל אינם חובשים כיפה, הם לא בריונים מזדמנים. הם שוביניסטים שעלו על הגל העכור, הגל שזוכה לעידוד במעוזי השלטון. זאת לא בריונות. זה פונדמנטליזם.