בימים אלה של סוף השנה העברית ולקראת השנה החדשה נהוג לומר: "תכלה שנה וקללותיה, תחל שנה וברכותיה" - מטבע לשון שמקורו במסכת מגילה שבתלמוד. זו הייתה אחת השנים הגרועות והקשות שעברו על מדינת ישראל בעשורים האחרונים. גם בעולם זו הייתה שנה בעייתית מאוד, בגלל מנהיגים מדאיגים ומעוררי תהייה. בלטו שלושה מנהיגים שהמחישו לנו את הדאגה.
הוא לא מסוגל למשול כיוון שהוא "שבוי" בידי שותפיו ההזויים שמוליכים אותו באף, ובמקום זה, בדומה לפוטין, הוא מפעיל את מכונת הארס והשקר, ששוטפת את מוחם של מאות אלפים שעדיין מאמינים שאין בלתו. נתניהו מסכן את קיומה של מדינת ישראל בהתנהלותו הבלתי אחראית, שכאמור לא נעצרת לרגע למרות עשרות אלפי המפגינים לאורך כשמונה חודשים.
מנגד, טראמפ הוא הנשיא הראשון בארצות הברית שנפתחו נגדו שני הליכי הדחה, נשיא שסיים את כהונתו בהדחה מכוערת ושכעת ייאלץ לנסות ולהוכיח את חפותו בבית המשפט. הסיבה בגינה טראמפ מצטרף לרשימת המנהיגים המדאיגה היא כוונתו הנחושה להתמודד שוב על התפקיד הרם ביותר בעולם, כפי שהוא הציג זאת לאורך השנה.
מי שהורשע רק לפני כארבעה חודשים בתקיפה מינית, מי שרק לפני כחודש וחצי הוגש נגדו כתב אישום בגין ניסיונות להטות את תוצאות הבחירות ב־2020, בקשירת קשר להונאת ממשלת ארצות הברית, בהדחת עדים ובקשירת קשר נגד זכויות אזרח, מעוניין לשוב לבית הלבן. דומה ששפל נמוך כזה טרם ראינו כאן בעשורים האחרונים.
יש גם מאפיין שמאחד את שלושת המוסקטרים הללו שהתנהלותם הדאיגה ועוררה שאט נפש לאורך השנה החולפת: שלושתם הציבו את עצמם, את עניינם ואת רצונם לפני המדינות שבראשן הם ניצבו. אופורטוניסטים מובהקים ובזויים מהזן הנמוך ביותר.
התרעות פיקוד העורף