כשוונדל ווילקי, מועמד לשעבר לנשיאות ארצות הברית שהפסיד לפרנקלין רוזוולט ב־1944 אך היה שותף לרבות מעמדותיו, כתב ב־1943 את ספרו One World, העולם האחד מול חלום הבלהות של מלחמת העולם השנייה, היה רחוק מלהתגשם. כעת, אחרי שבתום המלחמה העולם הפך לפחות חלקית למה שווילקי קיווה, דומה שהוא דוהר בקצב נמהר להתפרקות, כשהתארגנויות חדשות מבקשות לקבוע סדרי עולם חדשים.
לא תוהו ובוהו על פני תהום, אבל גם לא שחר חדש. העולם המערבי, צפון אמריקה ואירופה, אומנם נשאר מאוחד פחות או יותר, אך מקומו בקונסטלציה העולמית תלוי בהנהגתה של ארצות הברית שהמתרחש בה בימים אלה איננו מעודד במיוחד. האירוע המדיני-כלכלי שמתרחש בימים אלה בדרום אפריקה בהפקת סין אכן נראה כניסיון מוחשי ומתוכנן לכתוב מחדש את פרקי העתיד.
לכאורה, יש פרדוקס בכך שסין, שמתמודדת עם משבר כלכלי וחברתי, תיתן דווקא עכשיו את אות הזינוק ליוזמתה לשדרג את גוש ה"בריקס" בהרכב ברזיל, רוסיה, הודו, דרום אפריקה וסין — מברית כלכלית חצי רדומה לגוש בעל יומרות גיאופוליטיות עולמיות מול המערב. אלא שגם לפרדוקסים יש לפעמים היגיון. כמו גרמניה הנאצית, שערב מלחמת העולם השנייה נקלעה למשבר כלכלי חריף, אך סברה שבאמצעות כיבושיה במזרח תוכל למלא את החסר. לסין הקומוניסטית אין אומנם תוכניות לכיבושים צבאיים, אך כשם שאמר כבר נפוליאון בזמנו: "סין היא ענק רדום, היזהרו כשיתעורר".
לסין בהנהגת שי ג'ינפינג אמביציה ברורה להרחיב את השפעתה הכלכלית והמדינית כאחד באמצעות גוש מדינות ה"בריקס" בצירוף חברות חדשות כגון ארגנטינה, מצרים, אתיופיה, האמירויות, ערב הסעודית ואיראן. כפי שהגדיר זאת ה"פייננשיאל טיימס" הבריטי: בייג'ינג מקווה שהגוש המתוגבר יהפוך סדרי עולם לטובת חברותיו - ובהשלכה ישירה לטובת סין.
בתחום הכלכלי סין שואפת ליצור משקל נגד לג'י־7, ולפי דעתה הנתונים הכלכליים יאפשרו זאת. גם בתחום הנפט, הגז, וחומרי הגלם יש יתרון ניכר ל"בריקס" המתוגבר. מבחינה מדינית, הגוש החדש אימץ את רוב המגמות הסיניות הכוללות, בין היתר, שינויים בארגונים ובהסכמים בינלאומיים שונים, לרבות האו"ם, עם דגש על הרחבת מספר המדינות החברות בו. סעיף אחד קורא להגדלת מספר החברות במועצת הביטחון, ולכך עלולה להיות השפעה ישירה על מעמדה וכושר החלטתה של ארצות הברית - עניין מטריד גם לישראל. במידה מסוימת הגוש החדש מזכיר את גוש "הבלתי מזדהות" מימים עברו, שיותר משהיה בלתי מזדהה היה אנטי־מערבי מובהק.
קשה לחזות מראש כמה מהנ"ל יתגשם הלכה למעשה. לא רק ששניים מהגורמים המרכזיים בגוש, סין והודו, נמצאים ביריבות לאורך כמעט כל החזיתות, כמו גם העובדה שחלק מהמדינות החברות בו הן דמוקרטיות והאחרות ההפך מזה, אלא שנחשלותן הבסיסית, בעיקר הכלכלית, של אחדות מהן לא תבוטל גם על ידי הצטרפותן למסגרת החדשה.
ישראל נמצאת במצב מיוחד, מדינית, ביטחונית וכלכלית. היא איננה שוקלת השתייכות לגוש החדש, אך גם אינה יכולה שלא להתייחס אליו - ולראיה, הקשרים הכלכליים החשובים עם סין, שיוצרים גם בעיות עם ארצות הברית. עם זאת, לישראל מעמד ייחודי הן בזכות עוצמתה הכלכלית, הטכנולוגית, המדעית, הביטחונית ואופייה הדמוקרטי היציב — והן בשל קשריה המיוחדים עם ארצות הברית. ואולי דווקא כתוצאה מכך תוכל לשמש גשר בין מדינות שונות החברות בגוש החדש, לעולם הכלכלי האחר בראשות המערב.