היוזמה בחסות הנשיא יצחק הרצוג, למתן או להקפיא את תוכניתם של לוין־רוטמן, מצלצלת יפה, מצטלמת יפה גם בהיעדר משתתפים ומסתדרת מצוין עם לוח השנה: ערב ראש השנה ויום הכיפורים. ועם זאת, אין בה דבר מעבר לניסיון נוסף לעגל את הריבוע. ניסיון ממלכתי, יוקרתי, מכובד ונטול אופק לריבוע פינות חדות מדי.
ח"כ באופוזיציה מבהיר: "ממשלת אחדות - הדרך היחידה לעצור את הרס המדינה"
מתווה הרצוג: "פשרה רקובה לחלוטין, משרתת אך ורק את הנוכל נתניהו והקואליציה"
הרצוג מתייחס למתווה: "קורא למנהיגים לגלות אחריות, יש להגיע להסכמה רחבה"
ואתם תגידו, "מה נסגר איתך?". לפני קצת פחות מחצי שנה כתבת כאן שחור על גבי העיתון כי יוזמת הנשיא היא מבורכת ובית הנשיא הפך לחדר הממ"ד של המדינה. מה נשתנה ערב ראש השנה מערב פורים? למה לא לחדש את המגעים בבית הנשיא? התשובה פשוטה: כי חדר הממ"ד הוא מפלט זמני. פתרון לחודשיים־שלושה, לא לכל הקדנציה, גם אם וכאשר הקואליציה לא תוציא את ימיה.
ביום שני השבוע ישבתי באולם במלון "דן קונטיננטל" ביפו. הצעקות עלו עד התקרה. לשכת עורכי הדין ציינה את פתיחת השנה המשפטית, וח"כ שמחה רוטמן, שהוזמן לקחת חלק בפאנל, התעמת עם האולם, הטיח בנוכחים כי הם סותמים לו את הפה ובנשיאת בית המשפט העליון כי היא חותרת למשבר חוקתי. המחזה היה פתטי משהו: יו"ר ועדת החוקה, שמנע דיונים בישיבות הוועדה, קובל על סתימת פיות. מי שהכריז מלחמת חורמה על מערכת המשפט מביע חשש ממשבר חוקתי. אבל רוטמן זה רוטמן: יהודי חובש כיפה שחוטף בכוח מגפונים בשבת.
מי שנתן הערכה מושכלת היה דווקא חברו לקואליציה, ח"כ יעקב אשר מיהדות התורה, שאף הוא לקח חלק בכנס. ח"כ אשר הסביר כי פוליטיקאים לא יצליחו להגיע להסכמות כלשהן בסוגיות שינוי המערכת המשפטית, כמו גם בכל סוגיה אחרת, כי הסכמות שכאלה מנוגדות לכללי המשחק בין קואליציה לאופוזיציה. פוליטיקאים שמסוגלים להסכים יושבים בקואליציה ביחד - עד שיריבו.
לאחר כמה שעות נחשפה יוזמה חדשה בחסות הנשיא, ובתוך יממה התברר כי יעקב אשר צדק. בשעה שבה דיבר בכנס הביצה טרם נולדה, אך הוא כבר ידע להגיד מראש שלא יבקע ממנה אפרוח. גם קואליציה מן המניין הייתה מתקשה להגיע להבנות עם אופוזיציה מן המניין, שלא לדבר על בנימין נתניהו ובני גנץ.
האם משמעות הדבר היא שעלינו לחיות על חרבנו בתוך עצמנו? ואולי קיים נתיב מילוט ממשבר חוקתי ומהתנגשות אזרחית? לא ניתן לקבוע בוודאות שהמשבר בוא יבוא, אבל ההתנגשות היא בפתח ואולי כבר על מפתן הבית. וכן, יש נתיב מילוט. עם חלוף הזמן הולכת ומתחדדת בחברה הישראלית הבנה ברורה: ישראל חייבת ממשלת אחדות - ויפה שעה אחת קודם. המתווה של ח"כ מתן כהנא מהמחנה הממלכתי שהוצג לפני כשבועיים נראה תמים, פסטורלי ובעיקר חסר סיכוי. ועם זאת, הוא מעשי בהרבה מהיוזמה הנוכחית בחסות הנשיא.
בין רע לאסון
כהנא לא המציא את הגלגל, רק הוסיף כמה ברגים חדשים. המפלגות הגדולות, במקרה שלנו שלוש - הליכוד, יש עתיד והמחנה הממלכתי – מקימות קואליציה וקובעות את קווי היסוד. בסך הכל 68 מנדטים. לאחר מכן כל מפלגה נוספת שקווי היסוד מסתדרים מבחינתה מוזמנת להיכנס. במקרה שלנו יש רק אחת כזאת, ישראל ביתנו. קיבלנו 74. החידושים הם: בחירות לאחר שנתיים והתחייבותו של נתניהו ללכת הביתה בתום הקדנציה. ואתם תגידו, אבל הוא לא ילך. אל תהיו בטוחים: בכל זאת ימלאו לו 77.
אז נכון. המתווה לכאורה מעניק פרס לשרה וליאיר. אבל הבחירה היא בין רע לאסון. נתניהו עם כל השלמה־קרעים שעונדים על צווארם תליון ובו תמונת המנהיג הנערץ, עם מירי רגב שמעודדת את הנהג שלה לדרוס מאבטחים של שר אחר, זה רע. הגוש שהקים, הקואליציה ההזויה הפונדמנטליסטית, זה אסון. אומנות האפשר מחייבת את החברה, את המדינה, את שומרי הסף, את המערכת הפוליטית לבחור את הרע במיעוטו. וזה אומר לוותר על "רק לא ביבי" לטובת "רק לא הגוש".
שתי מסקנות ניתן להסיק מהבחירות האחרונות ומריצת האמוק של לוין־רוטמן. הראשונה, שבמציאות הציבורית והפוליטית הנוכחית נתניהו לא ייעלם מהנוף. השנייה, שזה נתניהו אחר - חלש, נלחץ אל הקיר, מיואש ובעיקר מובל ונגרר. הבחירה נכון לעכשיו היא בין נתניהו חלש, מובל ונגרר על ידי לוין־סמוטריץ'־בן גביר־גולדקנופף, לבין נתניהו חלש, מובל ונגרר על ידי גנץ־סער־לפיד־ליברמן.
בהנחה שיריב לוין, שלא יקבל את התסריט, יצליח לגרד שליש מסיעת הליכוד (11 ח"כים) ולפרוש עם כל הטלי־גוטליבים - עדיין יישאר לקואליציה רוב של 63. ולא, יעקב אשר השקול והמבין עניין לא יוכל להיות חלק מקואליציה כזאת, כי הוא לא קובע את הקו ביהדות התורה. מי שקובע הוא מי שמקצין כמה שיותר, דוגמת השר מאיר פרוש.
הרעיון של מתן כהנא הוא רק רעיון, וכמו כל רעיון, יעבור שינויים שהם לאו דווקא שיפורים, אם וכאשר יתורגם למציאות הפוליטית. ההגינות מחייבת להעניק קרדיט לאביגדור ליברמן: הוא מקדם את המתווה של ממשלה ציונית רחבה זה כמה שנים. ולא, לא מסתמן פתרון מלבד ממשלת אחדות גם אם יוקדמו הבחירות. אין לנו דרך אחרת.