הממשלה העלתה בישיבתה הקודמת בשבוע שעבר, למרות היותו של ראש הממשלה בנימין נתניהו בניגוד עניינים, הצעה להקמת ועדת בדיקה בעניין הרוגלות.
ככלל איני מוצא טעם רב בכך שהממשלה תחקור את קודמותיה, זה נוהג מגונה. כך היה כשבני גנץ ביקש לחקור את פרשת הצוללת, חרף העובדה שיש טיפול פלילי בפרשה זו, והוגשו כתבי אישום.
גנץ הצליח לנצל את ההזדמנות הפוליטית בתקופת ממשלת השינוי בראשות נפתלי בנט, אך ככלל אני סבור שאין זה נוהג ראוי שממשלה חוקרת את קודמתה, אלא אם היא מקימה ועדת חקירה למעשיה שלה.
כך היה בתקופת ממשלת גולדה מאיר, שהקימה את ועדת אגרנט לבדיקת אירועי מלחמת יום הכיפורים; כך היה בתקופת ממשלת מנחם בגין, שהקימה את ועדת החקירה לבדיקת אירועי סברה ושתילה; וכך היה גם בתקופת ממשלת אהוד ברק - שהקימה ועדה לבדיקת המאורעות בתחילת האינתיפאדה שפרצה בשנת 2000.
יש מסורת ארוכה של ועדות בדיקה ובחינה שפעלו כך, ולא בדרך שעלולה להיראות כמהלך של "סגירת חשבונות" פוליטיים, אלא אם מדובר במעשה שהוא פלילי.
לחברי הכנסת של הליכוד כדאי לזכור שככל שהם מתאנים יותר ליועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב מיארה, כך קל לה יותר לאסוף תומכים רבים יותר לעמדתה המשפטית, ולקבוע בכך את גורל העתירה של בג"ץ שהוגשה נגד הקמת ועדת החקירה לרוגלות. בכך למעשה ייתכן ששכרם ייצא בהפסדם, כשבג"ץ עשוי יהיה לפסול את ההחלטה או לצמצם את סמכות ועדת החקירה.
על כך נאמר על ידי הפילוסוף הפיזיקאי גלילאו גליליי – "ואף על פי כן נוע תנוע". לא חשוב כמה יתנכלו לה, היועצת המשפטית תמשיך בשלה.
לגוף הדברים, יש חשיבות בבחינת השאלה: האם נעשה שימוש שלא כדין באמצעי האזנה? האם המשטרה חרגה מצווים שיפוטיים? והאם הייתה פגיעה לא מידתית בזכויות אדם ובזכות לפרטיות? אלה הן השאלות היחידות!
ואולם עולה השאלה אם הוועדה יכולה לבחון תיקים תלויים ועומדים שבהם נטען שהיה שימוש אסור ברוגלות. מדובר בעניין רגיש, ועולה חשש לשיבוש הליכי משפט והשפעה על הליכים משפטיים מתנהלים כגון תיקי נתניהו, התיק כנגד ראש עיריית חדרה מר צביקה גנדלמן, ופרשות נוספות שבהן היה שימוש ברוגלות.
בנושא זה אני סמוך ובטוח שיו"ר הוועדה, השופט בדימוס משה דרורי, וחברי הוועדה (שאחת מהן היא עו"ד ענבל רובינשטיין, שכיהנה כסנגורית הציבורית הארצית בהצלחה רבה), יפעלו בחוכמה וברגישות ראויה, ויידעו לאזן בין הצורך לבחון לעומק שימוש אסור ברוגלות והפרת צווים, לבין שמירה על הליך שיפוטי תקין.
לדעתי, הלקח החשוב ביותר מפרשת השימוש ברוגלות הוא הצורך בעדכון חוק האזנות הסתר, והתאמתו לעידן הטלפונים החכמים. הדין מפגר אחר הטכנולוגיה המתקדמת, וההצלחה של ועדת הבדיקה תהיה אם תצליח להוציא תחת ידה המלצה לחקיקה מעודכנת בתחום האזנות הסתר, שתאזן בין צורכי ביטחון הציבור לבין זכויות הפרט.