עמידה מונחית עקרונות בפני לחץ אמריקאי מהווה תרומה קריטית לכוח ההרתעה הישראלי

המציאות וההיסטוריה מוכיחות שעמידה ישראלית בלחצים אמריקאיים מקדמת אינטרסים של ארצות הברית. השבוע יפגוש ביידן את נתניהו כדי להגביר את הלחץ להימנע מפעולה צבאית ישראלית עצמאית נגד תשתית הגרעין באיראן

מעריב אונליין - לוגו צילום: מעריב אונליין
ג'ו ביידן ובנימין נתניהו
ג'ו ביידן ובנימין נתניהו | צילום: לע"מ

השבוע יפגוש הנשיא ביידן את ראש הממשלה נתניהו כדי להגביר את הלחץ להימנע מפעולה צבאית ישראלית עצמאית נגד תשתית הגרעין באיראן, ולהתחייב למחוות לרשות הפלסטינית, לקידום הקמת מדינה פלסטינית. האם נתניהו יכול להדוף לחץ אמריקאי? האם לחץ אמריקאי מקדם יציבות במזרח התיכון ואינטרסים של ארצות הברית?

מאז 1948 מהווה לחץ אמריקאי מרכיב בלתי נפרד מיחסי ישראל־ארצות הברית (חוץ מתקופת טראמפ). אבל, במבט לאחור, הלחצים על ישראל היו מהמורות בדרך לנסיקה דרמטית של שיתופי פעולה ביטחוניים ואזרחיים, העולה על הציפיות ותורמת לכלכלת וביטחון ארצות הברית יותר מ"סיוע החוץ" האמריקאי לישראל.

בדרך כלל, ראשי ממשלה הודפים לחץ אמריקאי, ובכך גורמים אומנם לכרסום קצר טווח בפופולריות שלהם ושל ישראל, אך להערכה אסטרטגית ארוכת טווח מצד ארצות הברית. לדוגמה, עם תום מפגש רב־מחלוקות ב־1991 בין ראש הממשלה שמיר ובין מנהיגי הרוב הדמוקרטי והמיעוט הרפובליקני בסנאט, ג'ורג' מיטצ'ל ובוב דול, אמר דול לשמיר: "אתה יודע מדוע אנו חולקים עליך באופן גורף, אך מאוד מעריכים אותך? כיוון שאתה קשוח!". ביום סגריר, ארצות הברית מעדיפה בעלת ברית מונחית עקרונות שאינה נכנעת ללחצים, ומסרבת להקריב נכסים היסטוריים וביטחוניים על מזבח נוחיות מדינית, כלכלית וביטחונית.

המציאות מוכיחה שעמידה בלחצים מקדמת אינטרסים של ארצות הברית. לדוגמה, אם ישראל הייתה נכנעת ללחץ אמריקאי ב־1981 וב־2007, ולא משמידה את הכורים הגרעיניים בעיראק ובסוריה, היא לא הייתה מונעת את ההשלכות ההרסניות של סדאם חוסיין גרעיני במלחמת המפרץ הראשונה, ושל מלחמת אזרחים גרעינית בסוריה ואולי אף אסד או דאע"ש גרעיניים.

כניעה ללחץ אמריקאי ב־1967 הייתה מונעת את מתקפת המנע שהשמידה את התשתית הצבאית של נאצר המצרי שפעל – בסיוע סובייטי – להפלת המשטרים הפרו־אמריקאיים של מפיקות הנפט הערביות, תורמת לאינטרס הסובייטי, ומנחיתה מכה קשה לכלכלת ארצות הברית שהייתה תלויה בייבוא נפט מהמפרץ הפרסי. אם ישראל הייתה נמנעת מהחלת החוק הישראלי ברמת הגולן, ואף נסוגה בלחץ אמריקאי, היא לא הייתה מסוגלת לצמצם את כושר התמרון האיראני, הסורי והסובייטי־רוסי בסוריה ובלבנון, ולשדרג את יציבות המשטר ההאשמי הפרו־אמריקאי בירדן.

היענות ללחץ אמריקאי להקמת מדינה פלסטינית הייתה מביאה להפלת המשטר ההאשמי הפרו־אמריקאי מזרחית לירדן; הופכת את ירדן לזירה של טרור אסלאמי; ומסכנת את קיום המשטרים של מדינות הנפט הערביות הפרו־אמריקאיות; במקביל לשדרוג המצב הגיאו־אסטרטגי של איראן, רוסיה, סין ו"האחים המוסלמים", ופגיעה באינטרסים של ארצות הברית.

עמידה מונחית עקרונות בפני לחץ אמריקאי מהווה תרומה קריטית לכוח ההרתעה הישראלי, שהוא גורם חשוב במעמד ארצות הברית במזרח התיכון, מרתיע גורמים אנטי־אמריקאיים, מצמצם אי־יציבות אזורית ומעודד את תהליך השלום ישראל־ערב. לעומת זאת, רפיסות מול לחץ אמריקאי מכרסמת בכוח ההרתעה הישראלי, מהווה רוח גבית למשטרים פורעי חוק, מתדלקת את זעזועי המזרח התיכון ופוגעת באינטרסים של ישראל ושל מדינות ערב הפרו־אמריקאיות, ובכלכלת וביטחון ארצות הברית.

הכותב הוא שגריר בדימוס בשגרירות ישראל בוושינגטון, חבר ב"מבטחי" – פורום מפקדים לאומי

תגיות:
בנימין נתניהו
/
ג'ו ביידן
פיקוד העורף לוגוהתרעות פיקוד העורף