ביום ראשון שעבר התקיים אירוע הגמר של ״האח הגדול״ ולמקום הראשון הגיעה יובל מעתוק ממגדל העמק. מעבר לעובדה שבעיניי זאת אחת הזכיות המוצדקות והמשמחות ביותר בתולדות התוכנית, אני רוצה לספר לכם למה זה כל כך מרגש אותי. יובל היא אחותו התאומה של קובי, בחור צעיר ומדהים עם מוגבלות הנמצא על הספקטרום האוטיסטי. מהיום הראשון של יובל בבית "האח הגדול" ולאורך כל תקופת שהותה שם היא דיברה על קובי ועל הקשר ביניהם, והעלתה את המודעות לנושא אנשים עם מוגבלויות בפריים טיים ועשתה את זה בחן, באהבה ובגאווה גדולה.
דבר נוסף שמאוד ריגש אותי הוא שיובל חשפה גם את הצד שלה כאחות לאדם עם מוגבלות מורכבת. זה כל כך חשוב כי פעמים רבות, כשמדברים על אנשים עם מוגבלויות והמעטפת שעוטפת אותם, שמים את הזרקור על ההורים בלבד ושוכחים את האחים והאחיות שגם עוברים מסע עם אחיהם וההתמודדויות שלו.
במשך השנים, רבים, וגם אני בתוכם, מדברים על זה שאין ייצוג ומודעות מספקת לאנשים עם מוגבלויות בתקשורת ובחברה הישראלית. יובל, בזכות האישיות המיוחדת והכובשת שלה, הצליחה לשנות את זה. כל פעם שהיא דיברה על קובי, עיניה נצצו וכל הדיירים בבית נקשרו לקובי מבלי שפגשו אותו.
מהרגע הראשון היה לי ברור שיובל מעתוק תהיה בגמר וגם קיוויתי ורציתי מאוד שהיא תזכה. אבל אם לומר את האמת, לא האמנתי שהיא תזכה כי הייתי בטוח שבריאליטי כמו בריאליטי, מי שעושה הכי הרבה רעש ופרובוקציה ינצח. ברגע שהכריזו על יובל כעל הזוכה הייתי מאושר כל כך כי הגיע לה והיא הוכיחה שלעתים נדירות לא הכל מכור בריאליטי והטוב מנצח.
אחרי הזכייה, יובל הגיעה לביתה ופגשה לעיני המצלמות את אחיה קובי, חיבקה אותו חזק ואמרה לו, ״קובי, הבאתי גביע״, והוא התרגש עד דמעות. הסרטון הפך לוויראלי ואני חייב להודות שגם אני מאוד התרגשתי כשראיתי אותו, כי ברגע אחד טהור הבנתי את כל מה שיובל דיברה עליו לאורך כל העונה.
בדרך כלל אין מאחורי זכייה בתוכנית מהסוג הזה סיפור עוצמתי ומשמעותי, אבל מאחורי הניצחון של יובל מעתוק יש. המסר מהזכייה של יובל הוא חד וברור מתמיד: "אוטיסט זה לא קללה" ואנשים עם מוגבלויות ובני משפחותיהם הם חלק מהחברה.
יובל יקרה, הצלחת! כבשת אותי ואת כל המדינה! זכית בזכות ולא בחסד. תודה לך שבחרת להשתמש בבמה של "האח הגדול" כדי להעביר את המסר החשוב הזה של "כולם שווים". אני נותן לך את התואר "שגרירה של כבוד של אנשים עם מוגבלויות ובני משפחותיהם". הרווחת את זה ביושר בגלל הלב שלך.
איזה כיף לפתוח שנה עם סיפור כזה!