לפני כשבועיים הסתיים הסכסוך הטריטוריאלי שנמשך יותר מ-30 שנה – בין ארמניה לאזרבייג'ן סביב האזור, שהשתייך דה יורה לאזרבייג'ן, אך דה פקטו הוחזק בידי בדלנים ארמנים: קרבאך. "הרפובליקה העצמאית של נגורנו-קרבך", בשם "ארצאך" הבלתי מוכרת בעולם כמו רפובליקות פרו-רוסיות באוקראינה וגאורגיה, חתמה בשבוע שעבר על צו פירוק באופן רשמי שיכנס לתוקף ב-1 בינואר 2024, וכך אישרה את כניעתה לאחר מתקפת בזק מפתיעה ומוצלחת של אזרבייג'ן.
הסכסוך באזור של קרבאך הוא אחד הסכסוכים עקובי הדם והארוכים ביותר מבין הסכסוכים שהתנהלו לאחר התפרקותה של ברית המועצות. לשני הצדדים, גם לאזרים וגם לארמנים, קץ הסכסוך הוא אירוע מכונן ומעורר הרבה אמוציות. אזרבייג'ן היא מדינה שרוב אוכלוסייתה מוסלמית, אשר כוננה לאחרונה יחסים דיפלומטיים מלאים עם מדינת ישראל. היחסים הענפים בין המדינות היו מוסתרים מן העין אך השנה הם קיבלו שידרוג בפתיחת השגרירות בתל-אביב.
אזרבייג'ן ובת בריתה, תורכיה, הן שתי המדינות החשובות לישראל מבחינה גאו-פוליטית, במאבקה נגד הגרעין האיראני. כשבתחילת השנה הודיע שגריר אזרבייג'ן בישראל, כי: "יחסינו עם איראן בשפל של כל הזמנים", אלה היו חדשות מצוינות עבור ירושלים. מדינה מוסלמית-שיעית, הגובלת באיראן, יחד עם תורכיה שהתקרבה מאוד לישראל, בין היתר בעידוד האזרי, זהו שינוי פרדיגמה במדיניות אזורית וגלובלית.
במקביל לתהליכים אלו יריבתה המרה של אזרבייג'ן, ארמניה, קיבלה החלטה אסטרטגית להתקרב משמעותית לאיראן. האם התקרבות דיפלומטית, הספקת הנשק והעזרה הצבאית האיראנית היו אלו שהעלו את השנאה ליהודים בארמניה לרמות שלא נראו עד כה – קשה לדעת, אך הדו"ח של משרד התפוצות שהופק באמצע חודש ספטמבר מדבר בעד עצמו. מחברי הדו"ח מציינים באופן שלא משתמע לשתי פנים שעל רקע המתיחות בסכסוך בנגורנו-קרבאך יש עלייה בהיקף השיח האנטישמי בארמניה. זאת ועוד, התועמלנים הארמנים החלו בתקופה האחרונה להשתמש במוטיבים מן השואה כחלק מהמאבק שלהם על דעת הקהל הציבורית הבינלאומית ואף הבהירו, כי המילה Holocaust (השואה) מתארת בפועל את האירועים בארמניה, אך היהודים "גנבו" אותה ואימצו למטרות שלהם.
לאור אירועים אלו "מרכז רבני אירופה", שהוקם לפני כ-23 שנים במטרה להעניק עזרה וסיוע לכלל רבני היבשת, פרסמו מכתב חריף כנגד השימוש בשיח מן השואה. 50 רבנים מ-20 מדינות באירופה ציינו, כי שימוש במילים כמו "שואה", "גטו", "רצח עם" וכדומה במאבקים פוליטיים אינו מתקבל על הדעת. כמו כן הם קראו להנהגה הארמנית "להבהיר באופן מפורש וחד-משמעי כי העם הארמני מכיר ומכבד את הסבל האנושי הנורא שעבר העם היהודי" ולהפסיק "לזלזל בהיקף הסבל של העם היהודי כדי לקדם עניין פוליטי באמצעות שימוש בלתי פוסק בביטויים הקשורים לשואה". פנייה נוספת, שעליה חתמו כבר 120 רבנים מ"מרכז רבני אירופה" נשלחה אל הנשיא יצחק הרצוג ובה ביקשו הרבנים לפנות לממשל הארמני ולמדינות אחרות ולהבהיר להם את כל הנקודות שצוינו לעיל.
המכתבים הובילו לעלייה משמעותית בשיח אנטישמי גם בארמניה וגם בקהילות ארמניות בעולם, כשברשתות חברתיות ארמניות אף החלו להופיע קריאות לרצח יהודים, תקוות לחזרתו של היטלר ולשואה נוספת של העם היהודי. משרד התפוצות בדו"ח שלו אף העריך, כי יש חשש אמיתי למימוש קריאות לפגיעה ביהודים או לפגיעה ברכושם בטווח הזמן הקרוב. עם זאת, עד עצם היום הזה השלטונות הארמנים לא פעלו על מנת להנמיך את גובה הלהבות, ככל הנראה בגלל הברית שלהם עם איראן, שמתחזקת מיום ליום.
כך או כך, מדינת היהודים אינה יכולה לעמוד מנגד ולהתעלם מאזהרותיו של משרד התפוצות וגופים אחרים שחוקרים תופעות אנטישמיות, כמו, למשל מכון אמריקאי The Institute for the Study of Global Antisemitism and Policy (ISGAP) . היא חייבת לפנות באופן רשמי לממשל הארמני בדרישה לפעול למיגור האנטישמיות במדינה ולעצירת השימוש בביטויים הקשורים לשואה בקונטקסטים לא רלוונטיים. התעלמות מהתופעות שקורות בימים אלו בארמניה יכולות לעלות בחיי אדם ומחובתה של ממשלת ישראל למנוע זאת עוד היום.