בפעם הראשונה בהיסטוריה האמריקנית הודח יו"ר בית הנבחרים של ארצות הברית. היה רק ניסיון אחד קודם להדיח יו"ר מכהן, וזה היה בשנת 1910. אבל יזם אותו היו"ר דאז, ג'וזף קונן, כדי להוכיח שהוא נהנה מאמון הצירים, ואכן הדחתו נכשלה. היה עוד ניסיון בשנת 2015 להדיח את ג'ון ביינר, הוא לא הגיע לידי הצבעה, אבל היו"ר התפטר זמן קצר לאחר מכן.
ההדחה הדרמטית - והכאוס בוושינגטון: כיצד תשפיע ומה צפוי כעת? | עושים לכם סדר
ההדחה אתמול של היו"ר קווין מקארתי הייתה מוזרה. האם הושגה רק כתוצאה מהצבעה של 208 דמוקרטים, המפלגה שבאופוזיציה, ו-8 רפובליקנים בלבד, תומכי טראמפ, שמרנים קיצונים שהחליטו להדיח את מקארתי רק משום שהשיג הסכם עם הדמוקרטים למנוע השבתה של הממשל, שהייתה פורצת לאור כשלון בית הנבחרים להשיג הסכמה על התקציב הבא. ההסכם קבע תקופת מעבר של 45 ימים שמהלכם יעשה ניסיון להשיג הסכמה כזו. רוב מכריע של הצירים הרפובליקנים, 208, התנגדו להדחה.
מעניין לציין שיוזם ההחלטה להדיח את היו"ר, מאט גאץ מפלורידה, תומך נלהב של טראמפ, טען שמקארתי אינו נהנה יותר מאמון צירי המפלגה ושהוא אשם בשיתוף פעולה עם הדמוקרטים בעניין התקציב. שקר וצביעות. כאמור לעיל, רוב מכריע של הצירים הרפובליקנים הצביעו נגד ההדחה, וגאץ בעצמו שיתף פעולה עם הדמוקרטים שהרי בלעדיהם, מקארתי לא היה מודח.
שתי המפלגות יוצאות ניזוקות. הרפובליקנים נקלעו למאבק פנימי עז, לא ברור אם יצליחו לבחור מועמד חדש ליו"ר שיהיה מוסכם הן על הרוב של הזרם המרכזי והן על הקיצונים הטראמפיסטים. הקיצונים פוסלים כל הסכמה עם הדמוקרטים על נושאים חיוניים כמו תקציב, ומעדיפים שיקולים מפלגתיים צרים על פני טובת המדינה, החברה והכלכלה. הכאוס צפוי להיזקף לחובתם.
הדמוקרטים עלולים להינזק כי הם עלולים לקבל יו"ר מחליף שיהיה הרבה יותר נוקשה איתם, שהרי הלקח של כל יו"ר רפובליקני חדש יהיה שאם הוא ירצה לשמור על כסאו, אסור יהיה לו לשתף פעולה עם הדמוקרטים. הקונגרס ישותק והבית הלבן לא יוכל להעביר שום חקיקה חשובה. הכלל הוא שנשיא שלא יודע לעבוד עם הקונגרס הוא כושל ואינו ראוי לכהונה שניה.
יתכן, שלאחר 45 הימים, המפלגות לא יגיעו להסכמה על התקציב והממשל יושבת לתקופה שאינה ידועה. הכלכלה תדרדר, הנזקים לציבור יהיו רבים והאשמה תונח לפתחו של ביידן, שבדיוק יזדקק להוכיח שבתקופתו הכלכלה התייצבה והשתפרה. תנאי חיוני לניצחון בבחירות לנשיאות בארצות הברית. הנזקים של השבתות ממשל בעבר הגיעו לסכומים אדירים של מיליארדי דולרים.
להדחה יש גם היבטים שמשפיעים על יחסי החוץ של ארצות הברית ומעמדה בזירה הבינלאומית. הכאוס והחרפת הקיטוב בחברה, מחלישה את ארצות הברית ופוגעת במעמדה. הטראמפיסטים ולא מעט נציגים מהזרם המרכזי מתחילים להתנגד לסיוע המאסיבי של ארצות הברית לאוקראינה. מההסכם לטווח של 45 ימים, הוסר הסעיף של הסיוע לאוקראינה בסכום של 6 מיליארד דולר. מקארתי תמך בסיוע והסכים לחוקק חוק מיוחד בעניין זה. עכשיו כל הנושא פתוח. פוטין יכול לצחוק כל הדרך לניצחון. הוא אמר כמה פעמים שהזמן עובד לטובתו, שדעת הקהל במערב תתעייף ותגיש לו את הניצחון על מגש של כסף. אם יקוצץ או יבוטל הסיוע לאוקראינה, יתפתח קרע עמוק בין אירופה לבין ארצות הברית.
ביידן מעוניין מאד בהסכם ביטחוני עם סעודיה שכולל נורמליזציה עם ישראל. הסכם כזה שיכלול סעיף של הגנה אוטומטית על סעודיה מפני תוקפנות ותשתית גרעינית טעונה אישור של שני שלישים של הסנאט. לדמוקרטים יש יתרון של סנאטור אחד בלבד, וגם הוא לא מובטח כי הפרוגרסיביים שבקרבם לא יתמכו בשום הסכם עם סעודיה. לפיכך, ביידן יזדקק להצבעה של סנאטורים רפובליקנים רבים כדי להגיע לשני שלישים.
הוא מניח שרפובליקנים אוהדי ישראל יתמכו בהסכם כי הוא כולל את הנורמליזציה, אולם לאור ההדחה, שמשמעותה התנגדות לכל שיתוף פעולה עם הדמוקרטים והענשת אלה שתומכים בה, ספק רב אם יהיו סנאטורים רפובליקנים במספר מספיק שיתמכו בהסכם עם סעודיה. לפיכך, ההדחה של אתמול מקטינה את הסיכויים שההסכם הנדרש יאושר בסנאט, בעיקר בשנת בחירות קשות ושקולות לנשיאות.
פרופ' איתן גלבוע הוא מומחה לארצות הברית באוניברסיטת בר-אילן וחוקר בכיר במכון ירושלים לאסטרטגיה ולביטחון.