יש רגעים בהם אי אפשר עוד להחריש, אי אפשר להבין, אי אפשר לקבל, יש רגעים בהם חייבים לנקוט בפעולה אמיצה, פעולה מוחלטת, פעולה שתזעזע את אמות הסיפים. רגעים כאלה סיפקו, חברי הכנסת מהסיעות הערביות שבחרו באקט בריוני, מכוער ודוחה, בהתנהגות אנטי מוסרית בעליל, התנהגות בזויה ושפלה, בחרו שלא לעמוד דקה דומיה לזכר קורבנות הטבח האיראני- דעאשי- חמאסי.
היום ה-11 ללחימה | דובר צה"ל: "חמאס עושה טרור פסיכולוגי בשיטת דאעש"
לחיבוק האדיר של ביידן יש מחיר: זה הפער בין הממשלה לאמריקאים | רן אדליסט
הללו בחרו שלא לעמוד לזכר בני אדם חפים מפשע, תינוקות בני יומם שנרצחו על ידי חיות אדם, ילדים שנטבחו, נערות שנאנסו, קשישות שנחטפו, גברים שהוצאו להורג לעיני ילדיהם, תינוקת שהוצאה מרחם אימה, שרפו בני אדם חיים, בזזו, השפילו, ביזו. מה זה אומר על המסרבים לעמוד דקת דומיה לזכר הנרצחים , מה זה אומר על מוסריותם, על חוסר אנושיותם, על עליבותם, על חרפתם ואות הקין הזה מרוח על מצחם לדורי דורות.
אלו, בושת העם הערבי במדינת ישראל, מחללים ומבזים את כל מה שטוב בנו, מחבקים את הדם, את המוות, את השנאה, את בושת האדם השפל והבזוי. מה עבר להם, לעלובי נפש הללו בראש כשסירבו לעמוד דקת דומיה להזדהות עם כאבם של חפים מפשע, דקה של אנושיות, דקה של כבוד האדם, דקה בה חשבתי שיבינו שהפוליטיקה הבזויה שלהם יכולה להידחק לצד כדי להזדהות עם פשע העם הנורא של פושעי המלחמה הללו.
עמדתי מבויש ונבוך שאלו עלובי הנפש קשורים לעמי, לאמונתי, לדתי, לערכיי , לקוראן הקדוש שלי, אלו הם חרפת אדם מחללי הקודש, מחללי כבוד האדם. אני רואה אלפי ערבים ישראלים כמותי, וערבים ברחבי העולם, המורידים ראשם בכבוד לחללי ההתקפה הפרועה, הכואבים את זוועות האנטי בני אדם, רבים מחבריי חשים כאב אמיתי על האסון הנורא אשר כמותו לא היה מאז ימי השואה הנוראה שפקדה את העם היהודי.
והם, חברי הכנסת הערבים, הנהנים מדמוקרטיה מוחלטת, הנהנים משכר גבוה בכנסת ישראל, המנצלים את הדמוקרטיה המתגוננת מולם.
עכשיו הזמן למעשים, חייבים לעצור את העליבות של סרבני דקת הדומייה, צריך לומר להם, עד כאן.
אנו, ערביי ישראל, מכבדי המדינה, סמליה וערכיה, חפצי חיים, אוהבי אדם, מכבדים כל מי שנברא בצלם אנוש, אנו תובעים את עלבונו של האיסלם, את עלבונו של הקוראן, את עלבונם של ערביי ישראל, את עלבונו של האדם, ללא הבדלי דת, מין וגזע. אנו ערביי ישראל מביעים שאט נפש וסלידה מחרפת האדם הבזויים שביצעו את הטבח הנורא, אנו פועלים כתף אל כתף, שכם אל שכם, עם אחינו היהודים, משתתפים בצער הנורא, מתנדבים בכל מקום שניתן לסייע.
שלא כמו סרבני עמידת דקת הדומייה לזכר חללי הטבח האיראני- דאעשי- חמאסי, אני משתתף בהלוויות של הנרצחים, בניחום אבלים, בחיזוק היתומים, האלמנות, ההורים השכולים, אני חש הזדהות מוחלטת עם הכאב והיגון הלאומי הנוגע בכל ישראלי , ערבי ויהודי, כל בני האדם פרט לאלו שהפקיעו עצמם , סרבני עמידת דקת הדומייה לזכר קורבנות הטבח.
אנחנו ננצח, אנחנו עומדים איתן יחד עם אחינו היהודים, יחדד , כולנו שוחרי השלום שנבראנו בצלם אלוהים, יחד נדאג שחרפת חברי הכנסת הערבים - ישראלים אשר התגלו שוב בכיעורם, בבושתם, בחרפתם לא יזכו עוד לפקוד את היכל הדמוקרטיה הישראלית, אולי בפרלמנט באיראן, יש מקום לסרבני דקת הדומייה.
בזמן שמנהיגי העולם הערבי גינו מעשים אלה, אפילו אבו מאזן סלד במעשים אלה - אתם לא עמדתם דקת דומייה, תתביישו.